עץ יוסף על שמות רבה א:כא

שחביב עליהם ממונם. שדמי גומא מועטים. ואע"פ שהיה משתמר גופו יותר בשל עצים שקשים וחזקים [רש"י]. מ"מ לפי שהיה משתמר גם בגמא והם בזול ע"כ עשו לו התיבה ממנו:

דבר רך כו'. ר"ל בזה הוא משתמר יפה מן הכל לפי שהדבר הקשה כשהמים מוליכין אותו בחזקה והוא נתקל באבן הוא נשבר. אבל דבר רך נתקל ונזדקר לאחוריו ואינו נשבר כלל [רש"י]:

ים סוף. דאע"ג דלא כתיב אלא בסוף. פעמים נקרא כן בלי הזכרת ים כמו מול סוף [יפ"ת]:

שים סוף מגיע עד נילוס. שלשון אחד מהים בא ומתחבר עם נילוס. ולמ"ד אגם הניחתו שם שלא יטבע ושלא יוליכנו שטף הנהר אולי יש תקוה:

אגם. פרש"י אגם של עצי ערבה וקנה דקים והוא קנה וסוף דקרא קנה קנים סוף ערבה דקה:

ולמה השליכה אותו ליאור. פי' מכיון שעשתה לו תיבת גומא בתקותה שירחמו עליו מן השמים למה השליכתו ליאור היה לה להניחו על שפתו שיהיה יותר קרוב להנצל:

כדי שיהיו חושבים. כי אינם רואים אמתת הדברים כאשר הם כדאמר לקמן המצפצפים והמהגים. ולכן כשיראו אותו במים יחשבו שנתקיימה בו גזרת פרעה ממש: