עץ יוסף על רות רבה ב:כא

בר מן תלת. וענין הנשיקה היא התדבקות רוחא ברוחא. ועל כן כאשר נתמנה אדם לגדולה שאינו ראוי לה צריך נשיקות הנביא להאציל וליתן עליו מרוחו ויצלח למלוכה כמו שאול שהמלוכה היה שאול לו שהמלוכה שייך לבית דוד כדתיב לא יסור שבט מיהודה לכן נשקו שמואל. אבל לדוד לא נשק בעת משחו אותו למלך משום שהיה ראוי מצד השבט למלוכה. ומהטעם הזה בעצמו הנשיקה בהתחבר הרחוקים והנפרדים לשוב להיות לאחדים ורוח אחד לכל. ועל זה הדרך הנפרדים איש מעל אחיו ינשקו זה את זה לחבר הרוח הנתק. על דרך אומרם ז"ל הנפטר מחברו אל יפטור אלא מתוך דבר הלכה שמתוך כך זוכרו. והוא מבואר (אגרת שמואל):

נשיקה של קריבות. כי דרך הקרובים לנשוק דרך אהבה ואין בזה הרהור. כדעולא הוה מנשק לאחתיה אבי חדייהו (יפה תואר):