עץ יוסף על קהלת רבה ט:יז:א

זה עמרם ובית דינו. שכולם קבלו דבריהם וגרשו נשותיהם. ואף אחר כך כששמעו לעצת מרים ג״כ כולם שמעו להם והחזירו נשותיהם כדאיתא בסוטה פרק קמא (יב, א) ובשמות רבה פרשה א' (סימן יג):

נמנו. כדאמרינן נמנו וגמרו:

אחר הגפה. לשון מגיפי דלתות, כלומר אחורי השער והחומה, וכהאי דתנינן בפרק אלו מציאות (בבא מציעא כה, ב) מצא אחורי הגפה:

עד כאן העולם מתקיים. אמרה לו בתו אבא גזרתך קשה משל פרעה כו' מזעקת. כך צריך לומר. ופירושו עד כאן הגיע קיום העולם ושוב יבטל. ושוב חזרו בהם בעצת מרים וכלם קבלו דבריהם, וזהו שנאמר דברי חכמים וגו' כדלעיל:

ולא הוית בדינא כו'. רצה לומר שלא היה בדין לקיים גזרתו. וכדאיתא בשמות רבה פרשה א' (סימן יח) שכשאמרו לו האיסטרולוגין גואל ישראל נתעברה ממנו אמו ואין אנו יודעים אם מישראל הוא או מצרי הוא. באותה שעה גזר אף על המצריים שנאמר כל הבן הילוד היאורה וגו', כל הבן של ישראל אין כתיב כאן אלא כל הבן בין יהודי בין מצרי. ולא רצו לקבל ממנו שאמרו בן מצרי לא יגאל אותם לעולם. או צריך לומר ולא הוית בחיליה. פירוש ולא היה בכחו שיקיימו גזירתו וכמו שנזכר לעיל. וגם בתו לא קיימה גזירתו והחייתה למשה: