עץ יוסף על קהלת רבה ט:טו:ח

עיר קטנה זה הגוף כו'. הכוונה דקודם שבא האדם לאויר העולם מלמדין אותו כל התורה ומשביעין אותו ואומרים לו הוי צדיק ואל תהי רשע כדאיתא במסכת נדה (ל, ב). אלא כשאדם יוצא לאויר העולם מלאך בא וסוטרו ומשכחו הוא היצר הרע, ואז לוכד את העיר קטנה הזו לגמרי. והיצר טוב מבין ומביט כי נער ישראל ולא ישגיח עדיין על דבריו החרש יחריש עד שנת שלש עשרה, אז יתעורר בו כח איש ויהי כמזכיר את הראשונות וילוה אליו יצרו הטוב ויתחברו שניהם ויגרשו את האויב האמור. וזה שאמר המדרש עיר קטנה זה הגוף ואנשים בה מעט אלו איבריו. הכוונה שכל אבר הוא מעט כי עדיין לא נשלמו על נכון ועדיין כל אחד בקטנות. ולכן ובא אליה מלך גדול זה יצר הרע וסבב אותו מיד בהוולדו ובנה עליה וגו', כי עד שנת שלש עשרה הוא בונה מצור וסבבו עונות נעורים. ומצא בה איש ומסכן וחכם זה היצר טוב רצה לומר שכשבא לשלש עשרה שנה אז יתחזק היצר טוב על ידי הרהורים טובים שנתעורר אז באדם שנשארו באדם בכח מאז שהשביעו אותו. ומלט הוא את העיר בחכמתו ולא יועיל מבצר החומה אשר בנה יצר הרע. ואדם לא זכר את המסכן כי נשכח זכרו עד הנה על ידי סתירת יצר הרע. ועיין באגודת אזוב:

טוביה כו'. אשרי לו למי ששומע לו:

דל. הוא יצר טוב: