עץ יוסף על קהלת רבה ח:א:ד

זחלין אפוי. פירוש צהבו והאירו פניו של בן פדיה. ואמר רבי חייא זה יודע ומבין מה שאני יושב ושונה על שם חכמת אדם תאיר פניו:

גוי אחד. עיין זה בירושלמי פרק ערבי פסחים (ה"א) ופרק המוציא יין (שבת פ"ח ה"א) ופרק הנודר מן המבושל (נדרים מט, ב):

חמתיה כו'. ראה אותו פניו צהיבים ומאירים. ואמר הנכרי אחד מן שלשה דברים יש בו ברבי יהודה או שותה יין מרובה אתה או מלוה בריבית או מגדל חזירים הוא שמתוך שמרויח הרבה תמיד פניו צהובים. וכוונתו היה לקנתרו כי אין דרך האיש הנלבב להיות שש ועלז, כי בכל עצב יהיה מותר (משלי יד, כג):

לית בי. אין בי אחד מאלו שלשה וכדמפרש:

אזיק. כמו מזיק. רצה לומר לפי שלא היה דרכו לשתות יין היה מצטער מכאב הראש עד עצרת:

אורייתא היא דמנהרא אפי. שמי שזכה שתלמודו בידו וכן מי שמוצא חדושי תורה ירון ושמח בעוז ה':

חמוניה תלמידיא כו'. פירוש ראוהו התלמידים. ועלו ואמרו לרבי יוחנן רבי אבהו הזה מצא אוצר. אמר לון למה כלומר מהיכן אתם יודעים שמצא אוצר. אמרו לו מפני שפניו מאירים וצהובים. ואמר להם שמא תורה חדשה שמע. ועלו התלמידים אצלו ואמרו לו מה תורה חדשה שמע מר. ואמר להם תוספתא ישנה על המשנה שלא היתה נמצאת ושמח אני בה שיש בה חדושים הרבה. אמרו התלמידים עליו מקרא זה חכמת כו':