עץ יוסף על קהלת רבה ז:כו:א

תובעת בידו. כלומר ממנו:

עובדא כו'. מעשה היה באיש אחד שהיה לו שכן גזלן. והיה יוצא בלילה ומקפח את הבריות, והיה זן ומפרנס את בניו ובנותיו ביום. אמרה לו אשתו של אותו האיש מה רע מזלה של אותה אשה שנדבקה בך. ושוב אמרה לו אין אתה רואה בניו של פלוני שכן שלנו היאך הם אוכלים ושותים. אמר לה וכי אתה רוצה שאעשה כמו שהוא עושה, כלומר שאצא ואקפח את הבריות. אמרה לו ומה בכך:

אמר לה איזל כו'. לכי עמי אל השכן ותרצה ותפייס אותו שיקח אותי עמו בלילה. הלכו שניהם והיו מפייסים אותו ולקח אותו עמו. ובאותו לילה יצאו אחריהם גזלנים אחרים לתפוס את אלו שהיו מכירים שיוצאים לגזלנות. וזה הגזלן שהיה בקי בדרכים ברח וניצול, וזה מתוך שלא היה בקי היה ניצוד ונתלה, והיו קורין עליו המשל הזה המאוחר שבלסטים הוא ראשון לתלייה:

תזקיטא. לפי הענין הוא ענין מארב: