עץ יוסף על קהלת רבה ז:יט:א

שנברא בהן העולם. ופירושו מאותן עשרה מאמרות ניכר ונראה עוז חכמתו יתברך:

הושט למזון. בפרק הרואה (ברכות סא) איתא הושט מכניס כל מיני מאכל:

כבד לחמה. על ידי שהדם מתבשל בו יהיה סבה כי יחם לבבו:

הריאה מששתן. לשון שתיה. כלומר מקבלת ושואבת כל מיני משקין:

המסס לטחון. טוחן המאכל. והמסס בהמה הוא הקורקבן בעוף כך פרש״י בפרק הרואה:

טחול לשחוק. לשון שחוק וצחוק (שבילי אמונה):

כליות יועצות. את הלב עשה כן. ו הלב מבין מה שיש לו לעשות אם ישמע לעצת הכליות אם לאו:

לשון גומר. שמוציא העצה מפיו: