עץ יוסף על קהלת רבה ד:ג:א

תשע מאות ושבעים וארבעה כו'. עיין בבראשית רבה פרשה כ״ח (סימן ד) ובתנחומא לך לך (סימן יא):

שנאמר דבר צוה לאלף דור. ואין דבר אלא התורה שנאמר וידבר אלהים את כל הדברים האלה (שוחר טוב). ועיין לעיל פרשה א סימן ל״ז:

לאלף דור. והתורה ניתנה לששה ועשרים דורות:

חמשה מלאכי חבלה. עיין זה בשמות רבה פרשה מ״א (סימן ז) ומ״ב (סימן ד) (מד, ח) ובסדר עקב רבה (סימן יא):

אני יש לי עליהם. עיין בשיר השירים רבה (א) פסוק (ד) משכני:

למען שמך. פירוש עשה למען שמך:

הדא הוא דכתיב קומה ה' באפך. ופירושו לפי זה עמוד באפך לעכבו, ואע״פ שכתוב אחר זה הנשא בעברות צוררי. הכי קאמר שוב לי מחרון אפך וכבוש האף אבל לצוררי תקומם והנשא בעברה וזעם:

ושבח אני את המתים. רצה לומר שכמה צדיקים היו שם ובזכותם לא נסתלקו המלאכי חבלה, ובזכות האבות המתים נסתלקו:

כגון אני וחבורתי. נראה דצריך לומר כגון משה וחבורתו, דהא זה הפסוק אמר שלמה כנגד משה וכדאיתא בשמות רבה פרשה מ״ד (סימן ב). ובשוחר טוב מזמור ז' ליתא כלל הני תיבות וגם כן ניחא, עיין שם:

בקש שתרד אש מן השמים כו'. עיין בשמות רבה פרשה מ״ד (סימן ב). ובמדבר רבה פרשה י״ד (סימן ג). ובשוחר טוב מזמור ז'. אבל בתנחומא וארא (סימן ז) ובשמות רבה פרשה ח (סימן א) ובפ״ב דשבת (ל, א) מפרש לה על מה שדבקו השערים זה בזה:

עשרים וארבע תפלות. שבאותה פרק בדברי הימים דמסיים בה האי קרא אל תשב פני משיחך וגו' כתיבי מקמיה בתפלת שלמה עשרים וארבע רננות, דהיינו לשון תפלה ותחנה רנה:

שנאמר וככלות שלמה כו'. רצה לומר שתיכף ומיד אחר זכרה לחסדי דויד עבדך כתיב וככלות וגו' שמע מינה שבזכות דוד ירדה האש דדרשינן סמוכים:

לעי. הוא בירושלמי כמו אילעי בבבלי:

ולא פליגין. פירוש לא פליגי בסברא דנפשייהו, אלא רבי יודה דייק מקראי דחיה דוד ורבנן דייקי מדכתיב זכרה לחסדי דויד שלא היה חי (יפה תואר בשמות רבה פרשה ח):

מן שאול. פירוש מן קבר הנקרא שאול:

משיחך. לשון נוכח זה שהוא עומד נגדך (מתנות כהונה):

ולא שמעתם. כמו שנאמר ביחזקאל שם העצמות האלה וגו' נגזרנו וגו' שהיו רשעים (רד"ל):

כגון אני וחבורתי. צריכין למחוק זה, שכוונת הכתוב לפי דרש זה ששלמה אמר זה כנגד המתים של יחזקאל ששבח אותם במותם מבחייהם: