עץ יוסף על קהלת רבה ד:יד:א

דהוא מכשכש כו'. פירוש שבא על הבריות בקול ומכשכש כקול הסירים (משנת דרבי אליעזר). פירוש אחר שמנענע ומסית לבריות מיד בצאתו ממקום הטינופת (אס"א):

רשותו. לשון (שמואל ב' יב, ג) ולרש אין כל:

ששם הושוו. עיקר דיוקו מדכתיב הוא עמק המלך שמודיע הנעלם בנעלם ממנו, כי לא נודע לנו עמק המלך ואיזה מלך הוא. אלא שפירושו הוא עמק שבו הוקם אברהם למלך, ששם הושוו להמליכו בשובו מהמלחמה. וכדאיתא בבראשית רבה פרשה מ״ב ומ״ג (סימן ה) שמענו אדוני נשיא אלהים אתה בתוכנו אמרו לו מלך אתה עלינו נשיא אתה עלינו:

וקצצו ארזים. אורחא דמילתא קאמר, כי דרכם היה לעשות כן כשממליכים מלך חדש:

רשותו של נמרוד. שאמרפל הוא נמרוד כדאיתא בבראשית רבה פרשה מ״ב (סימן ד):

ולא נזהר. שאחר כל זה האמין עליו לאשתו:

גיררתו. שנגרר לבית פרעה כדכתיב (בראשית לט, כ) ויתנהו אל בית הסוהר מקום אשר אסירי המלך אסורים. והמתנות כהונה גרס סירוסו לשון בית האסורים. וזה שאמר הכתוב כי גם במלכותו נולד רש, רשתו של פוטיפר. ורשתו הוא מה שפרעה הורידו מגדולתו לפי שהיה מערער על גדולת יוסף, וכדאיתא בשוחר טוב (מזמור קה) לאסור שריו בנפשו שרו כתיב זה פוטיפר (יפה תואר):