עץ יוסף על קהלת רבה ג:יא:א

בעונתו נברא העולם. שראתה חכמתו יתברך שהעת הראוי לבריאה היתה בעת ההיא לא קודם ולא אחר כך לסבה מושכלת ממנו (יפה תואר). ועיין בבראשית רבה פ״ט (סימן ב):

שנאמר את הכל עשה יפה בעתו. כלומר שנעשה יפה לפי שנעשה בעונתה ההיא. דאילו עשאו קודם או אחר כך לא היה כך יפה:

אמר רבי אבהו מכאן כו'. והכי קאמר את הכל רצה לומר אפילו העולמות ההן שהחריבן היו יפים בעתן כשנבראו. ועיין בבראשית רבה פ״ג (סימן ז):

דין הניין לי כו'. פירוש אלו נאותים לי וטובים הם בעיני ויתהון אותן הראשונים לא היו נאותין לי:

זה הפתח כו'. פסוק זה של וירא אלהים וגו' וכן פסוק את הכל עשה יפה, שמע מינה שאין כל דבר נעלם ממנו יתברך מרום שמים מעל עד התהום מתחת לארץ, והכל הוא מעשה ה' טוב ויפה (מתנות כהונה):

אילו אחר אמר כו'. עיין ברבה סדר דברים (א, ה):

פירת. מבהיל ומשבש ומגנה:

ולא היו נגנבות. בתמיה, ומשני שהיו כו'. ועיין לעיל פרשה א' סימן ג' ופרשה ב' סימן י':

אומר אתה ידעתי. בתמיה מה הוא יודע ענייני האלהות:

דכתיב אוי לנו כו'. הרי שנתנו בהקדוש ברוך הוא ממש גבורות אלהות, אבל לא אמרו שהוא גדול מכל האלהים, ולכן לא אמרו רק האלהים האדירים ולא זכרו ה' המיוחד. ויתרו חזר בו ואמר כי גדול ה' וגו' בנקבו שם המיוחד ואמר שהוא גדול מכל האלהים. אבל באות אמת מוחק מן דכתיב אוי עד מכל האלהים (מתנות כהונה):

וקבעו לישראל כו'. לסימן שבו יכירו וידעו שמי שהוא שב בתשובה הקדוש ברוך הוא מקבלו (מתנות כהונה):

הצור תמים פעלו וגו' היו אומרים זה אינו יודע טיבה של מדת הדין והוא אומר הצור תמים פעלו אלא משה. כן צריך לומר:

בא והתוכח. פירוש בא והוכיח: