עץ יוסף על קהלת רבה ב:ט:א

מנה בן פרס. גדול בן הדיוט. פרס הוא חצי מנה והוא לשון פרוסה (רש"י בתענית דף כ"א, ב):

און בן פלת. און היה גדול בישראל רק ניסת לשעה, ואף אחר כך ישב כל ימיו באנינות ותשובה על זאת כדאיתא בפרק חלק דף ק״ט, ב, ואביו לא נזכר מי הוא. ובפרט לפי שדרשו חז״ל (שם) פלת שנעשו בו באון פלאים, ולפי זה שם אביו לא נודע כלל:

בנו צפור כו'. דרשו חז״ל אביו היה בנו וטפל אליו:

בן עקש. הוא עירא בן עקש הנזכר בדברי הימים א' סימן כ״ז (פסוק ט) במחלוקת השנים עשר, ואע״פ שלא מצינו מה טיבו של עקש מכל מקום חשיבותו ביחוד פרטי נגלה ממה שמייחס בנו אחריו שנאמר עירא בן עקש מה שלא נעשה לאחד מהם (עיין במתנות כהונה):

פסטירין. כלומר חכמה שאינה ברורה רק מסותרת וכהה. או הוא שתי תיבות פסי טירין, פירוש אפס ונמס משא ומתן של ההלכה ואי אפשר להתקיים, והוא מלשון שקיל וטרי:

באף נתקיימה בי. אבל מה שלמדתי בימי חורפי בעוד שכח הרגזני היה בי נתקיימה בי. ובספר מכלול יופי פירש מה שלמדתי בפלפול וחדוד התלמידים שהוא באף עמדה לי, כי לא תשכח מה שלומדים בפלפול ובחדוד התלמידים. וכבר כתבו חכמי האמת כי היגיעה שיגע אדם בפלפול עד שמזיע גופו הוא נחת רוח לשכינה: