עץ יוסף על קהלת רבה ב:כו:א

ולמי נאמר לתת. הון יקר וכל טוב:

לטוב כו'. וכדאיתא בבראשית רבה פרשה מ״ב (סימן ד) שאמרפל הוא נמרוד, והרגו אברהם במלחמה ונטל כל הונו ורכושו:

זקן בא בימים וגו'. וה' ברך את אברהם בכל:

זה יצחק שנאמר ויזרע וגו' ויברכהו ה'. וכדאיתא ברבה (בראשית סד, ז) ויאמר אבימלך אל יצחק לך מעמנו כי עצמת ממנו, אמר לו כל אותן עצמות שעצמת לא מעמנו היה לך, בתמיה:

את כו' אשר לבן עושה לך. וכדאיתא בבראשית רבה פרשה ע״ד (סימן ג) אשר עשה לך אין כתיב כאן אלא עושה לך, שצפה הקדוש ברוך הוא מה לבן עתיד לעשות עם אבינו יעקב והיה צר צורה כיוצא בה. הרי שנתן הקדוש ברוך הוא צאנו של לבן ליעקב:

דבר אחר כי לאדם שטוב לפניו אלו ישראל שהיו במצרים נתן חכמה ודעת. ולחוטא נתן ענין לאסוף ולכנוס אלו המצרים שהיו מאספים כל הממון בשנת רעבון. ולמי נאמר לתת לטוב לפני אלהים אלו ישראל, שנאמר ויסע משה שהסיען בעל כרחן שהיו מקושטין באבנים טובות ומרגליות והיו צפין על שפת הים והיו ישראל יורדין בכל יום והיו נוטלין מהן ולא היו מבקשים לזוז משם (כדאיתא בתנחומא). דבר אחר כי לאדם שטוב לפניו אלו ישראל שהיו במדבר. ולחוטא נתן ענין לאסוף ולכנוס אלו הכנענים. אמר רבי לוי אפילו טיפת כו'. כך צריך לומר. שאותן ארבעים שנה היו מאספים הכנענים ממון יותר (מכלול יופי):

זה חזקיה. כדאיתא בישעיה מ״ה ברש״י פסוק (יד) יגיע מצרים בשם סדר עולם כאשר שב סנחריב מעל תִּרְהָקָה מלך כוש ובא לירושלים הביא עמו חמדת כל האוצרות כוש ומצרים שהלכו לעזור את כוש ונפל בירושלים וחזקיה ועמו בזזו הכל:

את בית המן וגו'. ותשם אסתר את מרדכי על בית המן ועיין במגילה (י, ב):