עץ יוסף על קהלת רבה ב:ב:ג

מה מעורבב השחוק כו' שלשה דברים כו'. עיין בירושלמי פ״ב דסנהדרין (ה"ו). ורצה לומר שאמר שלמה לאותן דברים ששחקה עליהן מדת הדין, כלומר שהזהירה התורה עליהן בענין המלך, לבסוף הוללתם וערבבתם. ודרש מהולל לשון ערבוב מענין (ישעיה א, כב) מהול במים. ולפי שלא נתכוין שלמה לעבור את פי ה' אלא חשב שהיה מותר לפי שתלה הכתוב הטעם בלא יסור לבבו והוא בטח שירבה ולא יסור, לכן אמר לשון ערבוב בעלמא, שערבב הענין במה שסמך על זה. וא״ת והיכן נכתב עונש על זה. י״ל דכתיב התם למען יאריך ימים על ממלכתו ומכלל הן אתה שומע לאו (יפה מראה): ולא היו ננגבות. עיין בשיר השירים רבה פסוק א' (סימן י) ולקמן (ב) פסוק (ח) כנסתי (סימן א):

עשר אמות כו' שלא היה אפשר להקימן אלא ברב עם ומפרסמא מילתא אילו היו מתקבצים וגנבים לגונבן:

אפילו משקלות כו'. שדרכן לעשות מאבנים או מיני מתכות הגרועים לפי שצריכים מתכות מרובה כי כמה מיני משקלות צריכין לאדם כאומר אבן ואבן, אפילו הכי הכל היה של זהב (יפה מראה):

שנאמר איך כסף נחשב כו'. ואילו היו עושין ממנו משקלות הרי היה נחשב קצת:

מה עטרה זו. וקרי לעטרה שמחה על דרך (שיר השירים ג, יא) בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתונתו וביום שמחת לבו (יפה מראה):

רד מכסאי. שמאחר שחטא במה שהוזהר המלך יטרד ממלכותו, כי זה עונשו כדכתיב התם למען יאריך ימים על ממלכתו ומכלל הן אתה שומע לאו:

ירד מלאך. בפרק מי שאחזו (גיטין סח, ב) ובשוחר טוב (מזמור עח) איתא דאשמדאי דחפו ארבע מאות פרסה וישב בעצמו על מקומו של שלמה:

גריסין. מאכל של פולין: