עץ יוסף על קהלת רבה יא:ה:א

שבעה דברים. עיין פסחים דף נ״ד, ב' ובבראשית רבה פרשה ס״ה סימן ו' שם נתבאר כל הענין:

ויום הנחמה. שיתנחמו ישראל על גלותם:

ועומק הדין. לומר לך שיהיה מתון בדין לפי שהוא עמוק מי ימצאנו:

אימתי נופלת. ולאו היינו יום הנחמה דקאמר לעיל, דיום הנחמה יהיה מקודם בבוא משיח בן יוסף [מהרש"א]:

אני ה' בעתה אחישנה. משמע שהוא יתברך לבדו היודע עִתָּהּ וישמור הבטחתו:

כי המשפט לאלהים הוא. לכן צריך הדיין להיות מתון גדול בדין:

זה מתת אלהים. ואילו ידע האדם במה הוא משתכר הרי הוא ישא חלקו בלי מתת אלהים [יפה תואר]:

יום נקם בלבי. כלומר שמור ונעלם וכמו שאמרו ז״ל (סנהדרין צט, א) דאפילו לבא לפומא לא גלי: