עץ יוסף על קהלת רבה י:כ:א

גם במדעך כו'. עיין בויקרא רבה פרשה ל״ב (סימן ב):

בשביל שנתתי לד מדע כו'. שהאדם על ידי הדעת שניתנה בו יש בידו לעשות כרצונו ופעמים חוטא, מה שאין כן הבעלי חיים שאין בהם דעת לחטוא. לכך אמר שאינו ראוי שמפני הדעת שחננו ה' לטובתו יהיה חוטא כנגדו מה שאין הבעלי חיים עושים:

שיתקתים מפניך. שעם היותו דומה אליה במתכונת האיברים ידים ורגלים כו' עם כל זה הם חסרי הדבור:

אדם ביקר ולא יבין. פירוש האדם בכבוד שעשה לו ה' ולא יבין הדבר:

דבר אחר גם במדעך מלך אשר בדורך כו'. ופירוש גם במדעך אפילו במחשבתך שלא תפרש הקללה רק ברמז, לא תעשה כן, כי עוף השמים יוליך את הקול, כלומר שיִוָדַע לפניו:

אשר בדורך. עיין באסתר רבה פ״ו סימן ב':

העורב חכמת טייארין. היינו חכמת צפצוף העופות שמשיגים מהם דברים שיודעים בחכמה זו היא נקראת חכמת טאייר כמו שכתב הרמב״ן (דברים יח, ט). וכן קרקור העורב. וכן פירש בערוך בלשון ישמעאל קורין לעורב טייר והוא יוליך את הקול כמעשה דרב עליש (גיטין מה, א):

משום אזנים לכותל. רצה לומר שיש ליזהר מלדבר רע אפילו במקום שאין שם אנשים שפעמים ימצא איש שומע והוא אינו מכיר בו והוא יגלה הדבר. ולזה יש לפחד כאילו הכותל יש לו אזנים שומעות וכן בעל כנפים משל שיש לפחד שהעוף בעל כנפים יגיד הדבר:

מלבו של עולם. המחבר המדרשים הביא דברי רבי יהודה ברבי סימון ודברי בעל אגדה זו ג״כ, משום דאיכא בינייהו בפירוש במדעך. דלרבי יהודה ברבי סימון במדע שנתתי לך יותר מן הבעעלי חיים כו'. ובעל אגדה זו לא פירש כן ומשמע דמפרש ליה במחשבתך כפשוטו [יפה תואר]:

קרסיות. פירוש לשון שמועה. ויש לפרש מלשון קרסין שפירושו עת וזמן [מתנות כהונה]:

הטבה כהטבת קטורת כו'. עיין בשיר השירים רבה פ״ב סימן ל״א שם נתבאר:

רבי אבהו כו'. בא לחלוק על רבי יהושע דסכנין ואמר מה שנמצא קצף בענין הזה לטובה נאמר, כי השבועה יש לה היתר בנשבע מתוך כעס:

אשר נשבעתי באפי אמר הקדוש ברוך הוא כו'. בדור המדבר מיירי, דלעיל מיניה כתיב ארבעים שנה אקוט בדור:

וחוזרני בי. כביכול ככל הנשבע בכעסו ושוב חתר בו בשכך כעסו ונשאל על שבועתו:

למנוחה זו אינם באים. צריך לומר דבר אחר אם יבואון אל מנוחתי. והיא שיטה אחרת באשכח לה התרה ממקום אחר [יפה תואר]:

למנוחה זו אינם באים. דמנוחה היינו ירושלים בבנינה כדמפרש בפרק פרת חטאת (עיין זבחים קיט, א) אל המנוחה זו ירושלים. וכן הוא בויקרא רבה פרשה ל״ב ושם נתבאר:

כך אמר הקדוש ברוך הוא באפי נשבעתי אם יבואון אל מנוחתי למנוחה זו אינם באים אבל באים הם למנוחה אחרת. כך צריך לומר וכן הוא בויקרא רבה פרשה ל״ב (סימן ב):

מי הוא זה השרף. כדכתיב (ישעיה ו, ב) שרפים עומדים ממעל לו שש כנפים שש כנפים לאחד:

מלך שלפניך. פירוש שאתה עתיד למלוך תחתיו, שנמצא עומד במלכות קודם לך, שאין לך לבקש על מיתתו כדי למלוך אחריו, כי אין מלכות נוגעת בחבירתה כמלוא נימא, ואפילו שיהיה מצער אותך. או שהמלוכה היתה שלך ומלך במקומך, כענין שאול ודוד, אין לך לקללו כי משיח ה' הוא, ויש לך להמתין עד בא עתו. ופירוש גם במדעך אפילו במחשבתך שלא תפרש הקללה רק ברמז, לא תעשה כן. שהכל צפוי לפני ה' והוא יפרסם אותך, והיינו כי עוף השמים יוליך את הקול. וענין כזה היה בדוד שקלל את שאול שמלך במקומו כי המלוכה ליהודה. וגם היה מצערו וקללו ברמז באומר יבושו כל אויבי. וה' גלה עונו והוכיחו על פניו [יפה תואר]:

מכף כל אויביו ומיד שאול. ומדאקיש שאול לאויביו משמע דמאויביו חשיב ליה. והא דפרטיה לחודיה משום דשקול ככל אויביו. אבל ממה שאמר בהדיא (שמואל א' כו, י) ה' יגפנו או יומו יבוא ומת או במלחמה ירד ונספה לא קאמר. כי לא היה דרך תפלה אלא מגלה העתיד כי לא ימלט מאחד מהנה ועיין בפרק בתרא דמועד קטן (טז, ב) [יפה תואר]:

זדונות אתה מעלה עלי כו'. רצה לומר שמדינא אין ראוי לחשוב לי זה זדונות, כי לא הייתי רק כשוגג בדבר:

על דברי כוש וכוש היינו שאול. ונקרא כוש מה כוש זה משונה בעורו אף שאול משונה במעשיו כדאמר בפרק בתרא דמועד קטן:

מנין העשיר משה. הא לא לקח כלום ממצרים שהכל עסקו ושאלו כסף וזהב והוא עסק בעצמות יוסף:

מפסילתן של לוחות. שלהיות עיקר שרשו בתורה שבלוחות נמשך לו ממנה גם כן עושר ממון, כי בשמאלה עושר וכבוד [יפה תואר]:

של סנפרינון. עיין לעיל פרשה ט' סימן י״ב:

פסילתן תהא לך. כי עוף השמים וגו' שטם כעוף ועלה לשמים ובעל כנפים וכו' שהוגד למשה בסיני הוצא את המקלל. כן צריך לומר [אות אמת]. ועיין בויקרא רבה שם וביפה תואר שם: