עץ יוסף על קהלת רבה א:טו:ב

משנתעותו המים. כדאיתא בבראשית רבה פ״ה (סימן ב) יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד, כל העולם כולו מים במים ואתה אומר אל מקום אחד. דרך הקדוש ברוך הוא על מי בראשית וסילקן בים אוקינוס. ובשוחר טוב מזמור צ״ג איתא שכבש עליהן ויצא הרוח מהן עיין שם. או אפשר הכוונה על זה דאיתא התם בבראשית רבה (סימן ד) לא פירשו המים התחתונים מן העליונים אלא בבכיה, שלא זכו להיות כעליונים קרובים להשם יתברך עיין שם ביאורו:

הוו תניין כו'. היו שונין כאחד ביחד, ולקח לו ר' יהודה אשה והקדימו ר' אלעזר אותן שבעת ימי המשתה שלמד רבי אלעזר ורבי יהודה לא למד:

דימטי ביה. שיגיע אליו:

ולא קרא בעונתה. היינו שלא קרא במזיד וכן כשהגיע זמן תפלה ולא התפלל במזיד אז הוי מעוות לא יוכל לתקון וחסרון לא יוכל להמנות, אבל בשוגג יש תשלומין בתפלה הסמוכה. ועיין בריש פ״ד דברכות. ובבמדבר רבה פרשה ט' (סימן ו). ובחגיגה ט, א':

והוליד ממנה ממזר. שהביא פסול לישראל לפיכך אין עונו נמחק בתשובה. ותוספות כתבו דאין לך דבר שעומד בפני התשובה, אלא קרי ליה לא יוכל לתקן לפי שבושתו וקלונו ניכר לעולם שאומרים ממזר זה מפלוני שבא על הערוה:

תלמיד חכם הפורש מן התורה. כמו שאמרו חז״ל (פסחים מט, ב) שנה ופירש קשה מכולם:

אבל הבא על אשת איש טרף כו'. כאן לא אמר והוליד ממנה ממזר משום שבאשת איש כיון שאסרה על בעלה אף שלא הוליד ממנה ממזר הוא מעוות שלא יוכל לתקן. ולעיל מיירי שבא על ערוה היינו כגון אחותו פנויה לכן בעינן דוקא שהוליד ממנה ממזר. ועיין שם בחגיגה:

אין אומרין בקרו גמל זה לקרבן. שמא יש בו מום ולא יהיה ראוי לקרבן. כלומר מי שהוא רע מתחלתו אין זה מעוות. אלא אומרים בקרו טלה זה שמא נפל בו מום ונתקלקל לקרבן תמיד. כך לשון קלקול נופל באדם שהיה טוב מתחלתו, ואי זה זה תלמיד חכם הפורש מן התורה:

כצפור נודדת כו'. מדמה את התלמיד חכם בדבור תורה כפטפוט של צפור טהור. וקאמר דכן איש נודד ממקומו דהיינו מבית המדרש ששם היה לו פטפוט התורה ופירש ממנו לפטפוט דברים בטלים (מהרש"א בחגיגה):

ואי זה זה תורה. דייק זה מדכתיב דבר ואין דבר אלא תורה דכתיב (שמות כ, א) וידבר אלהים את כל הדברים האלה (שוחר טוב). והתורה נתנה אחר עשרים וששה דורות והיתה צריכה להנתן אחר אלף דורות הרי שנקמטו תשע מאות ושבעים וארבע דור. ועיין בפרק אין דורשין (חגיגה יג, ב) ובבראשית רבה פרשה כ״ח (סימן ד) ובתנחומא סדר לך לך (סימן יא):

זו היא מילה. שנקראת דבר שנאמר (יהושע ה, ד) זה הדבר אשר מל יהושע (שוחר טוב). ומילה נתנה אחר עשרים דור ונקמטו תשע מאות ושמונים דור, שחיתה מצות מילה ראויה לינתן אחר אלף דור:

עריבת הירדן. ספינה עשויה כעריבה. ועיין זה בפרק רבי עקיבא (שבת פג, ב):

למה היא טמאה. למה היא מקבלת טומאה דהא תנינן בפ״ב דמסכת כלים שהספינה טהורה. ובפרק רבי עקיבא יליף לה שנאמר דרך אניה בלב ים מקיש ספינה לים מה ים טהור אף ספינה טהורה:

ביבשה. ולפיכך מקבלת טומאה שהרי תשמישו ביבשה. וכן אותה של אשקלון מקצתה היתה משוקעת בארץ ולפיכך מקבלת טומאה:

צריכות הם קישור. לקושרם יחד ואז מקבלין טומאה: