עץ יוסף על קהלת רבה א:יג:א

תור לחכמה. פירוש תייר לחכמה כדי לעשות תואר לחכמה. ומביא ראיה שלתור פירושו תייר לחכמה שנאמר ויתורו. ובשיר השירים רבה (א, פסוק א סימן ז) הגירסא נשתנה:

מאן דקרא טבאות כו'. פירוש שלומד יפה מקרא או משנה:

לתור ולהותיר. דרש ולתור ולהותיר, ואפשר שכך צריך לומר דבר אחר לדרוש ולתור ולהותיר. והגירסא שלפנינו כך פירושו, לתור, זה דכתיב ולתור, פירושו ולהותיר:

פוייטנא. הבקי לעשות חרוזות ופיוטים:

כד הוה עביד כו'. כשעושה חרוזות בסדר אל״ף בי״ת לפעמים שהוא מסיים בתי״ו ולפעמים שאינו מסיים אותו. אבל שלמה כשעשה חרוזות בסדר אל״ף בי״ת השלים האל״ף בי״ת ועוד חמשה אותיות יותר עליהן. ואפשר שהוא ה' אותיות מנצפ״ך:

חשל. כמו חסל, ופירושו מסיים:

ויהי שיורו של משל חמשה ואלף. ובריש שיר השירים רבה הגירסא ויהי שיורו של אלף חמשה, וזה הדרש ויהי שיורו של משל חמשה ואלף הוא דרש אחר, עיין שם ותבין:

תורמסין. מין עשב מר מאד ונאכל על ידי תיקון (מתנות כהונה):

בשליש. כל אחד ואחד יהיה השליש ואז הוא טוב ומועיל:

שיפוטו. הנהגה ומשפט:

אן אית ליה כו'. אם יש לו מאה זוזים מבקש לעשות אותם שני מאות. ואם יש לו שני מאות מבקש לעשות ארבע מאות. ועיין לקמן (ג) פסוק (י) ראיתי את הענין, ופסוק (י, יט) לשחוק עושים לחם:

רבי פנחס כו' לפי שהוא בענין כו'. ובילקוט יחזקאל איתא רבי פנחס בשם רבי יוחנן לבני אדם שהיו בהם עובדי עבודת כוכבים ומגלי עריות ושופכי דמים הגזל חמור מכלם, עד כאן לשונו:

אלא חמשה חומשי תורה. שעיקרן של שאר נביאים לא היה אלא להוכיח ישראל על עבירות שבידם ואלמלא לא חטאו לא הוצרכו לתוכחות. ובנדרים דף כ״ב, ב' איתא שגם ספר יהושע היה נותן להם לפי שבספר יהושע מפורש עיירות שבארץ ישרל וחלק של כל שבט ושבט והנחלות אשר נחלו. ועיין ברי״ף שם שהניח בצריך עיון שהרי שיר השירים הם דברי אהבת הקדוש ברוך הוא לישראל במתן תורה ובמשכן ואם כן אפילו לא חטאו היה ניתן להם שיר השירים, וגם ספר תהלים יש בו כמה תהלות ותשבחות היה ראוי לינתן לישראל אע״פ שלא חטאו:

אף על פי כן לענות בו מקבלין. דייק מדכתיב לענות בו שכללם כלם יחד (מתנות כהונה):

מזיע. (אסתר ה, ט) לא קם ולא זע ממנו:

הראשונים. דור המבול:

וכן ממהיר כו'. בירושלמי פסחים פ״ד הלכה ג' ובבא קמא פ״ז הלכה ז' ובעבודה זרה פרק א' הלכה ו' נזכר זה לענין גידול בהמה דקה שאסור משום גזל, ובממהיר שהוא ששה עשר מיל על ששה עשר מיל מותר לגדל. ועיין בקרבן העדה בפסחים שם. ועל כן קראו כאן נחלה שאין בו גזל (מ"ר). וטעם שיעור ששה עשר מיל היא על פי מאי דאמרינן (בברכות דף נ״ד ע"ב) וקים להו לרבנן דשיתסר מיל קא שלטא ביה עינא דרועה, על כן מדבר המחזיק ששה עשר מיל מגדלין שם בהמה דקה דשלטא ביה עינא דרועה לשמרן מן הגזל (בשם המופלג מורנו הרב זלמן וולף מהוראדנא):