עץ יוסף על אסתר רבה ח:ג

שפרסה נדה. שפירושו ותתחלחל נתמסמס חלל גופה כדפרש"י. ועיין לעיל (פרשה ז סוף אות יח):

הפילה עוברה. דרשו כן ממלת ותתחלחל לפי שיש פעולות מורות על היפך הפעולה וכמו מקרקר קיר. הוסר מה שהיה בחללה. או ירצו מה שקודם היתה מלאה ומעוברת כאומרו אני מלאה הלכתי. כעצמות בבטן המלאה. עתה נשארה ריקה וחלולה. ודרשו שוב לא ילדה מאומרו ותתחלחל כי היה די כשיאמר ותחל כי שרשו חיל. ואמר ותתחלחל כפל האותיות להרבות הפעולה ששוב לא ילדה. או דייקו זה מאומר מאד [מגלת סתרים] והיינו שלא מצינו שילדה בנים לאחשורוש לפי שנתקלקלה מלקבל הריון (יפה ענף). ודבר זה הגיע לה שכיון שאחשורוש עשה דבר זה להשמיד ולהרוג את ישראל לא היה ראוי שיהיה לו שם בישראל ויהיה לו תולדה בהם ולפיכך הולד שהיתה מעוברת הפילה ושוב לא ילדה מטעם זה שאין ראוי שיהיה זרעו בישראל כי נכרי ועבד הבא על ישראלית הולד כשר. ואף שחזר בו והפך אותו על המן. דבר זה לא היה מאחשורוש עצמו רק מצד כי יד ה' עשתה זאת. אבל הוא ברשעו מתחלתו ועד סופו [אור חדש]:

במוך כו'. כדי שלא תתעבר ממנו:

דאמר רבי יודן ברבי סימון דריוש. כך צריך לגרוס. ופירושו משום דאמרינן דדריוש האחרון שגזר לבנות בית המקדש בנה של אסתר היה ואם כן בת אולודי הות דלא כמאן דאמר שהפילה ושוב לא ילדה לכן הוזקק רבי ברבי סימון לומר כי מה שלא מצינו לה בנים אחרים זולת דריוש לפי שמשמשת במוך היתה. וכתב המתנות כהונה וצריך לומר שכיון שהבטיח אותה שבנה אשר יהיה לה ממנו הוא יבנה בית המקדש וכמו שפירש התרגום שוב היתה משמשת כדרכה. ועיין עוד בענף: