עץ יוסף על אסתר רבה ד:ה

כדת מה לעשות אר"י כו'. רצה לומר הוקשה להם איך על ושתי חס על נפשה לבלתי המיתה אם לא עפ"י הדת. ולאומה שלימה לא שת לבו לזאת כי אם שלא כדת חפץ המיתם יותר מהמן כמו שאחז"ל משל לבעל התל וכו' וגזר עליהם באכזריות להשמיד להרוג [אלשיך]. וקרא לושתי חזירתא על שם שסימן טהרה יש לחזיר ברגל שמפריס פרסה. וושתי היה ג"כ לה ברגליה סימן טהרה שלא רצתה לילך להראות העמים והשרים את יופיה [יערות דבש]:

במלכה ושתי עאכ"ו כו'. הכוונה לומר ראה חסדי ה' עמנו דמדבקש דין על המלכה ושתי [רצה לומר מדלא כתיב בושתי המלכה אלא כתיב במלכה ושתי ע"כ לדייק] שאף שהיא מזרע המלוכה מצד עצמה [ע' בפתיחתא סי' ט' בענף] מכ"ש שהיה לו לבקש דין במלכה שאינה חשובה כושתי שלא היתה בת מלך כמותה דהיינו אסתר שעברה על גזירתו לבוא אל חצר הפנימית בלא קריאה. ואדרבה אמר לה ומה בקשתך עד חצי המלכות וינתן לך. אם לא חסד אל: