עץ יוסף על אסתר רבה ג:ה

כתיב ראיתה כו'. משום דבעי לפרש גם ושתי, ענין תלונה, שגם ושתי עשתה משתה לצרותינו, כדכתיב באגדות דלעיל, מייתי קרא דין דדריש ליה בנבוכדנצר, וקמתרעם כי לא די ענין נבוכדנצר אלא גם ושתי המלכה כדמסיק, ואגב אורחיה דריש ליה ברישא בעשו ומלכיו. (יפה ענף):

ראית שעשו הרשע כו'. דריש בסירוס כמו ראית אתה כי עמל וכעס, והכי קאמר ראית אתה כי עמל וכעס עתיד עשו לעשות, דהיינו חורבן בית המקדש וגלות ישראל, והיאך תביט לתת בידך, כלומר שהשגחת להשרות שכינתך ביצחק לתת על ידו כח בעשו לעשות כן במה שנתברך ועל חרבך תחיה. ואין זה כקורא תגר אלא זה דרך מצטער ומתאונן. (יפה ענף):

ומשלשלן בקולרים. פירוש וסוגרם בכבלים:

הוא בא ונוטל יתומים כו'. במדרש שוחר טוב (תהילים י) איתא הכי, אומר לישראל אייתי דמוסך, והוא אומר יתמא אנא זיין, והוא אומר להם שמעת עלי דאנא זיין יתמי, זיל לגבי אלהי יעקב דכתיב ביה אבי יתומים ודיין אלמנות דהוא זיין יתמין יבא ויזון ויעמוד לכם. ומכל מקום הוא דרך לעג לומר כי קצרה יד ה' מהושיע. וכן מה שאמר נבוכדנצר מאן הוא אלה די ישזבינכון מן ידי:

אלא יתום וכו'. כלומר ולא עוד אלא יתום כו' כדלקמן בושתי:

זה רומוס ורומילוס. שצוה המלך להשליכם במקום חיות השדה שיאכלום, ונזדמנה להם זאבה שחסה עליהם והניקתם וגדלו ומלכו ברומי כמו שסיפר בספר הרומיים. ובנו שני צריפין גדולים ברומי. ופירוש צריפין כאן כתב המעריך מגדלים גדולים. ועייין שיר השירים רבה פסוק אל תראוני (א, מב):

ראית נבוכדנצר. ולפי זה התלונה טפי, שנבוכדנצר בעצמו שעומד להרע לישראל ומטיח דברים בפיו לומר ומאן הוא אלה וגו', ישגיח ה' לתת לו כח וממשלה:

ואומר ועבדו אותו. כן הוא במדרש שוחר טוב (תהילים י):

אגוסטא. הקיסר נקרא אגוסטא ואשת הקיסר קראו אוגווסטא:

במלכות שאינה שלה. והיינו דכתיב הכא בית המלכות אשר למלך אחשורוש, שמגודל התלונה שעם היותה במלכות שאינה שלה ניתן לה הוד מלכות: