עץ יוסף על אסתר רבה ג:ג

פתח בחומם. משום דקשה ליה מאי גם ושתי המלכה כדלעיל, בעי לתרוצי שהוא דרך תלונה, כי לא די אחשורוש שעשה משתה על חורבן בית המקדש אלא גם ושתי היתה שמחה בזה לפי שאביה החריבו. ולהכי מייתי האי קרא דמקנתר נביא להו על שמחתם בחורבן בית המקדש, ועל זה איבדם מן העולם. ועיקר קרא בבלשצר וסיעתו מיירי, והכא דריש ליה באחשורוש נמי, כי לפי כששלמו ג' שנים לבטול בית המקדש וחשב שהממלכה נכונה בידו ועל זה עשה משתה, כדלעיל פ"א סי' ט"ו, נתבלבל שמחתו ונהרגה ושתי, והיינו כשהן באים להתחמם במלכות אנא מגדיר ית משתותיהון, פירוש אני כורת יסודותיהם, מלשון גודר בתמרים, ומשתותיהון לשון השתות יהרסון. ומפרש אשית לשון שמיר ושית, ומשתיהם מפרש לשון משתותיהון, כלומר יחרמו, שמיר ושית יהיו:

והשכרתים בצרותיהם. מפרש והשכרתים בשכרות צרות, כמו שכורת ולא מיין:

על ידי שהיו שמחים הם בחרבן הבית. שעל זה היה המשתה, ומפרש יעלוזו עתיד במקום עבר:

מרזיחין. פירוש משתאות. (אות אמת):

וגם ושתי הרשעה עושה מרזיחין. רצה לומר לא די שעשה אחשורוש, אלא אפילו ושתי שהיא בת בלשצר שמפלתו היה על ידי המשתה, מכל מקום לא לקחה מוסר ועשתה משתה ושמחה על חורבן בית המקדש וגם שמחה בכלי בית המקדש: