עץ יוסף על אסתר רבה ב:ט

למרגלית שהיא אהובה. אבהט קאי דדרשינן ליה (מגילה יב, א) אבנים שמתחוטטות על בעליהן, והיינו לשון עינוג, והיינו שהיא אהובה דקאמר הכא. (יפה ענף). ובמשנת דרבי אליעזר קאמר דאשש קאי, דקשה למה מכניס שש שהוא אבן שיש בין אבנים טובות. לכן תירץ שהוא כמשל למרגליות שהיא אהובה על בעלה, שאף שאינה אהובה כל כך לאיש אחר מכל מקום לו היא רבת הערך, כן השש היה לאחשורוש בערך אבנים טובות, וכדאיתא לעיל שנוח היה לו לאחשורוש לעשות לו עמודים של זהב מלהביא עמודים של שיש מפרק אונסין:

שמוציאה את בעלה לחירות. אדַר קאי. ומפרש שהיא חשובה ויקרה בדמים שמוציאה בעלה לחירות, על ידי שפורע מעות חובותיו על ידו והוא בן חורין ממעיקיו:

פרקמטיא נפקת. שיוצאת בכל סחורה, שעל ידי שהיא יקרה כל בעלי סחורה מתרצים לקבלה בסחורותם: