עץ יוסף על אסתר רבה י:א

נדדו שמים כסאו של מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא נדדו שנת מלכו של עולם שראה את ישראל. כך צריך לגרוס [יפה ענף]. וכדאיתא בפרק קמא דמגילה (טו, ב) בשם רבי תנחום. ומה שאמרו נדדו שמים כו' היא דעת רבנן דאמרו התם נדדו עליונים ותחתונים. ועניינו על דרך ורעשו שמים וארץ (יואל ד טז). והיינו שאין להם קיום באבוד ישראל שעל ידי תורתם המה מתקיימים כדלעיל בפסוק בחדש הראשון והוה ליה כאילו נודדים ומתרעשים. והוזקקו לדרוש נדדו שמים או נדדה שנת מלכו כו'. משום דכתיב נדדה ולא כתיב נדה. ע"כ דלרבויי נדוד אחר אתא:

ואומות העולם בשלוה עושה כישן שנאמר עורה. כך צריך לגרוס וכן הוא בילקוט (אסתר תתרמד) ובירושלמי מסכת מעשר [שני] (פרק ה הלכה ה). ורצונו לומר שלפי האמת לא ינום ולא ישן אלא שעושה עצמו כישן בשביל עונות ישראל. ונדוד שנתו היינו כענין ויקץ כישן ה' שמתעורר לראות בעמל ישראל ולנקום נקמתם בכח גדול וביד חזקה כמתעורר מהשינה שיאמץ כח מאשר בתחלה:

שראה בחלומו. הכי גמירי לה [יפה ענף]:

שנטל סייף להרגו. ונבהל ואמר דילמא איכא אינש דעביד לי טיבותא ולא פרעתיה משום הכי אף דאיכא אינשי דידעי מזה שרצה המן להרגני הם מימנעו ולא מגלו לי. מיד ויאמר להביא את ספר הזכרונות לקרות ולראות מה שעבר עליו פי' לראות אם נמצא מי שהטיב עמו ולא גמל לו חסד כראוי לו:

ופתחו הספרים. פירוש מיד כשפתחם פגעו בענין מרדכי דהיינו וימצא כתוב שנזדמן לפניו. דאם לא כן מאי וימצא כי אין כאן אבידה לומר עליה וימצא. אלא ויראו כתוב או ויקראו כתוב מבעי ליה:

אמר המלך אמת הדבר. פירוש קרוב לאמת. שאין לפרש אמת גמור אם כן אמאי לא עשה להמן דבר על זה: