עץ יוסף על אסתר רבה א:ז

כבש שבע כו'. משום דק"ל כיון דכורש מלך בכל הרנ"ב אפרכיות ואחשורוש מלך אחריו היך לא קאמר באחשורוש רק קכ"ז. ולא ס"ל כדאמרו שנחלק מלכותו. להכי מתרצי ר"י ור"נ דאין ה"נ דמלך בכולם. ולא הזכיר הכתוב רק קכ"ז לר"י לומר שכבש ז' קשות ככ' וכו'. ולר"נ שנטל אוכלוסין מז' וכבש ך' וכו' והיינו דקאמר ד"א שבע ועשרים ומאה מדינה כלומר דרשא אחריתי בהא דנקט קכ"ז ולא רנ"ב:

וכבש מאה. והשאר נשארו כבושות מאיליהן. והיינו דבעי כיצד כבשן להנך מאה שע"י נמצאו האחרות כבושות מאליהן:

כחצי עטרה. פירוש שהישוב עשוי כחצי עטרה. ולכן בהכבש החיצונים דהיינו העומדים בכל היקף קשת העטרה לצד חוץ וכן על היתר שמקצה חצי העטרה עד קצה האחר נמצאו הפנימיים נכבשים מאליהם. כי קשה להם להלחם מאחר שמלכות האויב מקיף מכל עבריהם.

העולם עשוי כעטרה. פירוש ר"פ ס"ל שהישוב הוא עשוי בהקף כעטרה שהיא עגולה. וכל שבפנים לעגולה ישוב. ובהכבש החצוניים שהם העומדים בהיקף כלפי חוץ נמצאו הפנימים נכבשים מאליהן:

כאפי קבאי. כפני אוהל דקובה היא אהל (אות אמת). ואפי קבה לפניו הוא קצר והולך ומתרחב. וכן העולם תחלתו קצר והולך ומתפשט. וכאשר כובש החיצון הפנימיות נכבשין:

כאמת המים. פירוש שהישוב כאמת המים שהוא ארוך וקצר וכשכבש החצונים דהיינו העומדים בשני קצות האורך נמצאו הפנימיים נכבשים: