עץ יוסף על אסתר רבה א:י

שהיו מלאכי השרת מדדין פתקין. פירוש שלא העיזו פניהם לדבר בפה רק כותבין על פתקין [פירוש בלשון רומי כתב קטן כתוב בקלף. תרגום בספר ויוחקו בפיתקא יתרמשון] והשליכו לפני הקב"ה. כלומר כמתאוננים רע כמי שמודיע תרעומתו למלך על ידי הטלת כתב תרעומות לפניו. ונלמד מיתורא הבימים ההם דכבר כתיב ויהי בימי וכתיב בשנת שלש למלכו. אלא להורות שזה היה תשובת הקב"ה למלאכי השרת שנעשה על בימים שהמה דורכין גיתות. ונלמד זה שדבר זה היה הסיבה שעשה הסעודה דכתיב כאן בימים ההם וכתיב התם בימים ההמה ראיתי דורכים גיתית בשבת. ורצה לומר שהשבת הוא שביתה לישראל וכאשר יש לישראל השביתה א"כ אין שביתה לאומות העולם וכאשר אין שביתה לישראל יש שביתה לאומות העולם:

מרזיחים. מרחצאות ומשתה ושמחה (מתנות כהונה):

ר' חלבו כו'. רצה לומר שלר' חלבו להכי כתיב בימים יתירא לומר הלואי לא היו אותן הימים. שטוב היה לעולם שלא יהיו נמצאים אותן הימים שהיו אומות העולם מתנשאים בשביל שבהמ"ק חרב ועשו סעודה. וזהו שא"ר חלבו אללא וי היו כו' רצה לומר אללי וי שהיו אותן הימים שטוב טוב היה שלא היה אותן הימים. ודרש בימים נוטריקון בי ימים ובי הוא אוי:

א"ר ביבי כו'. רב ביבי ס"ל דלהכי כתיב בימים ההם לדרוש ההם הה הה לאותן הימים. כי ימי שמחה של רשעים הה בעולם:

א"ר יצחק נהיה כו'. לדידיה דרשי' ההם לשון נהיה שהוא לשון קינה: