עץ יוסף על אסתר רבה, פתיחתא ו

פתח ברבות צדיקים כו'. משום דדרשינן ויהי בימי אחשורוש שצווחו הכל וי בימי אחשורוש כדלעיל. ולפי הטעמים הנזכרים לעיל קצת קשה שהרי העניינים ההם לא היו בעת שפתח בויהי בהתחלת זכרו. להכי מייתי קרא דמיד במלוך אדם רשע יאנח עם כי ניכר הוא מתחלתו וידעו שעתיד להרשיע במלכותו (יפה ענף):

נוטלים גדולה. שפירוש ברבות צדיקים לשון גדולה. מגזרת ורב יעבוד צעיר. על כל רב ביתו. כענין במשול רשע כו' (יפה ענף):

וה וה בעולם. וה הוא לשון שמחה כדאיתא בפרק הנזקין ובאיכה רבתי (א, לא) פסוק היו צריה לראש בין וי לוה נמלט ריב"ז. וכתב בערכי הכנוים ריש אות ו' הא דאמרינן דוה הוא לשון שמחה משום דוי"ו ה"ה גימטריא ל"ב. והחכמה בלב ואין שמחה אלא חכמה:

והמלך דוד כו'. קשה דהא אשכחן באחאב (מלכים א' כב, לה) והמלך היה מעמד במרכבה. וביהורם נמי (מלכים ב' ז, יז) והמלך הפקיד את השליש. וכן נמצא לשון והמלך אצל רשעים רבים. וי"ל דשאני בדוד ושלמה שנזכר שמותם, (כששמחים) [כשמחים] ואומרים וה על שמלך מזכירים שמו לשבח (יפה ענף). וקשה הא מצינו לשון זה גם כן ברחבעם כדכתיב (מלכים א י״ב:י״ח) והמלך רחבעם התאמץ. וי"ל שגם הוא היה צדיק רק לא כדוד ושלמה:

והמלך כורש. ומלך כשר היה שגזר לבנות בית המקדש ונתן פרים ואילים וכבשים לעולות. וחטים ומלח יין ושמן כאשר ישאלו הכהנים (יפה ענף):

וימלוך הושע בן אלה. לא נמצא מקרא כן רק (מלכים ב' טו, ל) וימיתהו וימלוך תחתיו. אלא הכי פירושו וימלוך דכתיב גבי הושע בן אלה (יפה ענף):

במלכי אומות העולם שנאמר. משום דסלקא דעתך בשלמא במלכי ישראל איכא וי כשהם רשעים שמחטיאים את ישראל. אבל באומות העולם מה אכפת לן, להכי קאמר דאפילו באומות העולם איכא וי שהם צוררים לישראל (יפה ענף):

וי שמלך אחשורוש. שהיה רע כמו שאיתא בפרק קמא דמגילה (יא, א) כל הזוכרו אומר אח לראשו ודומה לנבוכדנצר (יפה ענף):