עץ יוסף על אסתר רבה, פתיחתא י

מתחלת ברייתו של עולם. והיינו מי פעל ועשה קורא הדורות מראש, שמתחלה כשברא העולם קרא הדורות, לכל אחד בשם קרא ופעל לו כל מה שראוי לו. ואשמועינן שאין חידוש ידיעה אצלו יתברך בצאת הדברים לפועל, כי הכל ידוע ומתוקן לפניו מתחילת הבריאה, ושהמשך הדורות זה אחר זה מאתו יתברך כל אחד בזמנו המתוקן מתחילה, ולא על דרך מקרה וההזדמן:

אדם ראש ליצורים. פירוש שאחר שנודע לו יתברך מענין מה שיהיה אדם, עשאו ראש ליצורים, ולא עשה אברהם ראש ליצורים אע"פ שהוא גדול ממנו, אלא תיקן שיהיה אברהם בדור שניתנה המילה שיהיה ראש למולים, כי הוא הראוי לכך מזולתו. וזה על דרך מה שאיתא בקהלת רבה (ג, יד) פסוק (ג, יא) את הכל עשה יפה בעתו ראוי היה אברהם להברא קודם אדם אלא אמר הקב"ה וכו':

קין ראש להורגים. כי ממה שצפה הקב"ה שקין הורג, הביאו בדור שיהיה ראש להורגים, ולא בדור שקדמוהו רוצחים אחרים כי אז היתה רעתו רבה כפי רוע תכונתו, מה שאין כן עכשיו שלא היה בדורו אחרים שיוכל להרגם:

הבל ראש לנהרגין. כי מאשר ידע ה' שעתיד ליהרג בלי חטא הביאו בדור ההוא שיהיה ראש לנהרגין, ולא יהיה בדור אחר שיהיו רבים רואים ברעתו ויטיחו דברים ויאמרו איה אלהי המשפט:

נוח ראש לנמלטים. שכאשר ראה השי"ת צדקת נח הראוי להמלט בצדקתו מהגזרה הכוללת, וכי הוא ראוי לפרנס הבעלי חיים י"ב חדש בתיבה, הביאו בדור המבול שיהיה ראש לנמלטים ולא בדור אחר, כי אולי לא היה נמצא בדור המבול ראוי להצלה כמוהו ולפרנס כל הבעלי חיים כמוהו. וכן ענין כל הצדיקים דמייתי, שראה ה' שהן ראויים למעלות ההן והביאן באותם הדורות שיזכו להיות ראשי המעלות המתחדשות בזמנים ההם:

נבוכדנצר ראש לחריבים. משום שראה הקב"ה רוע לב נבוכדנצר להשמדאה ולהובדא, הביאו בדור שראה ה' להחריב בית המקדש שיהיה ראש למחריבים:

אחשורוש ראש למוכרים. שראה ה' רוע לב אחשורוש למכור אומה שלמה לטבחה, ורוע לב המן לבזבז ממון רב לקנות שארית ישראל להשמיד, הביאם ה' באותו הדור שיהיה זה ראש למוכרים וזה ראש לקונים כדי להוכיח את ישראל. והוא הדין לכל האנשים שבכל הדורות שכפי מה שידע ה' מענינם מביאם בדור הראוי להם להיות ראש ועיקר באותו מעשה שימשך מהם:

וכיון שראוי הכל כן. שהמלך אינו חושש לריוח הבא מהם. והמן נותן ממון בזה. ואם כן אין להם פדות על ידי ממון. התחילו צווחין וי כי אין תקומה (כל זה מיפה ענף):