עץ יוסף על איכה רבה ה:ה

פקיד ואמר כו'. צוה וגזר אם כשנבא נמצא שער ביהודי הסירו ראשו ממנו ונראה שגזר שכל היהודים יגלחו כל שערם ולזה אמר שאם ימצא שער ביהודי יהרג ואולי היתה כוונתו להעבירם על השחתת פאת הראש והזקן. והיינו על צוארנו נרדפנו שכאשר היו רואים צוארם שהיה שער הראש תלוי בו שלא היו שומעים לאדריאנוס לגוז ראשן היו תופסים אותו להריגה ועיין בענף:

על שבגדנו בצוארנו. ר"ל כי דברי תורה הם ענקים לגרגרותינו ולצוארנו. וז"ש על צוארנו שבטלנו מלהגות בתורה ע"ז נרדפנו. כדכתיב על מה אבדה הארץ וגו' על עזבם את תורתי. אי נמי אמר על הגאוה כענין ידברו בצואר עתק וכענין יען כי גבהו בנות ציון ותלכנה נטויות גרון. וז"ש על צוארנו דהיינו שהיינו גסי הרוח על עון זה נרדפנו רדפו אותנו האויבים [לחם דמעה]:

אלההון כו'. אלהיהם של ישראל מקבל תשובה הוא לכן מיד כשתכבוש אותם לא תניח אותם שיתפללו כדי שלא ישובו לה' ואלהיהם ירחם עליהם. ואותו איש ירד לארצי בפנים שחורות כלו' בבושת פנים. אלא לא תהי מפלי עליהון. פי' לא תהיה מבזה ומלעיג [כמו מפלי בבני ירושלים איכה א' סי' י"ד] כלומר לא יהיו קלים בעיניך אחר שהם כבושים בידינו לומר אין עוד לחוש פן ירימו ראש. ויש גורסין לא תהי מרפי (יפ"ע):

כיון דככש כו'. כיון שכבש אותם כשהיה אחד מהם עומד היה לוקח אותו ומחתכו אברים אברים ומשליכו לפניהם והמה הולכים בע"כ שלא בטובתם:

ומפסג. מנתח לנתחיו מתרגמינן בירושלמי תפסג לפסוגי:

ואינון מהלכין בע"כ. והיינו ולא הונח לנו שלא ניתי להם מנוחה:

הוא אריוך. המוזכר בריש דניאל כשהרג לחכמי בבל. וקראו שם רב טבחיא. וכן נבוזראדן רב טבחים. ובעל המאמר הזה פליג אדלעיל דאמר שם דערק ואיגייר:

נוהם על השכינה. בדפוסים אחרים אי' נוהם על השבי. וכן הובא נוסחא זו בספר נחלת שמעוני אות נו"ן:

לחילוותא. לבני חילו הרודפים את ישראל. הניחו אותם שיניחו שמעתה אין אלהיהם חוזר לרחם עליהם. שמאחר שנצטערו כל הצער הזה בדרך שלא היה להם אפי' נחת רוח להתפלל ולא נכמרו רחמיו עליהם. נראה שהם שנואים לפניו מאד ולא תקובל תפלתם עוד. אי נמי לפי שבבואם לבבל כבר נכנסו תחת ממשלת המזל השולט שם העוזר להכשדים. והנה לצאת משם צריכים לנס להפיל המזל ההוא וכולי האי לא יעשה ה' להם (יפ"ע) ועי' מ"ש במהדורא קמא: