עץ יוסף על איכה רבה ה:יא

שונא זימה הוא. אף שגם שפ"ד שנאוי לפניו יתב' אך על ש"ד ניתן לו רשות כדאי' לעיל בפתיחתא סי' כ"ג שי"ח שנה היתה בת קול יוצאת בפלטין של מלך נ"נ ואומרת עבדא בישא זיל חריב ביתא דמרך דבניה לא שמעין ליה:

אל תגעו באשת איש. וצ"ל שהיו נכרות במלבושיהן. ומה שהוצרכו כל הנשים לינשא ולא לבשו מלבוש אשת איש שיחשבו שהן נשואות. אולי גזר נ"נ שהפנויות לא ילבשו מלבוש נשואות ויפחדו מלעבור את מצות המלך:

כיון ששמעו נשייא כו'. נשים הפנויות כיון ששמעו זה היו באים ואמרו לאיש משלנו אנחנו אוכלים ומשלנו אנחנו מתכסים והכנס אותנו לחופה בקידושין כדי שיהיה שמך נקרא עלינו שנוכל לומר אשת איש אנחנו:

לכך נאמר נשים. לשון רבים ומיעוט רבים שנים. ובתולות חדא מכיון דבתולת כתיב. והחסרון מורה על היחידות. וכתב היפ"ע שזה היה בחורבן ראשון דוהחזיקו שבע נשים בחורבן ראשון מיירי. ומדקרינן בתולות דמשמע רבות וה"ה נשים היינו בחורבן שני. וקרא דנשים בציון ענו וגו' אתרווייהו רמיז אראשון ואשני: