עץ יוסף על איכה רבה א:יד

חד כותאי עבד כו'. עשה את עצמו פותר חלומות:

לית אנא אזיל כו'. וכי לא אלך ואראה טפש הלב הזה המלעיג ומטעה הבריות. הלך וישב לו אצלו. בא איש אחד ואמר לאותו כותי ראיתי בחלום זית המשקה בשמן. א"ל הזית הביא אורה לעולם שנא' והנה עלה זית טרף בפיה וידע נח כי קלו המים מעל הארץ. וכן השמן הרי כפל אור מורה על שתראה אור באור הרבה:

רוחיה דחהוא גברא. ר"ל אותו כותי:

אימיה הוא חכים. הוא בעל לאמו אשר יצא ממנה כמו השמן שיצא מהזית משקה לזית. והאדם ידע את חוה ת"י חכים ית חוה:

אתא חורן כו'. בא עוד איש אחד ואמר לו ראיתי בחלומי עיני האחת היתה בולעת חבירתה ר"ל העין השניה:

תרין בנין כו'. שני בנים יש לו והם בן ובת והבן פתה את הבת:

ובלעית. ובלעתי:

ואתה נהור. צ"ל ששמו היה נהוראי או כה"ג המורה על האור:

ומן הן. מהיכן למד לומר כן:

וספור הכוכבים. וסיפא דקרא כה יהיה זרעך. הרי שישראל נקראו כוכבים:

אפיי. אופה העושה מלאכת התנור. ושתי העינים רמז על שתי עיניו ממש. והשלישי רמז על עין התנור:

ד' אודנין. ד' אזנים:

וכל עמא כו'. וכל העם מקשיבים לדברי:

שמיע סגיא. כלומר שמעך ילך למרחוק:

מגבב כובין. מקושש עצים וכשהוא נושא אותם כל העם בורחים מלפניו:

מן הכא. כלומר מצד זה:

סליק לרבו. תעלה לגדולה ועושר ויהיה עסקיך רבים לכתוב ולמחוק:

מרדע. מרדעת יש לו ובה כ"ד קרעים יהיה תופרה מכאן ונקרעת מכאן:

מרקעין. ביפ"מ הביא הנוסחא דכאן מקרעין. והיא היא כמו כבש כשב. והמת"כ פי' מרקעין טלאים. נעלות בלות ומטולאות ת"י בלי ומרקען:

דאנא טעין כו'. שאני נושא קנה ובה תילה אגודה של עשב לטוג"א. מאלמים אלומים ת"א מאסרין אסרין:

ונפיק כוליה בסיס. ויצא כולה לחומץ וילך כל העולם ויביאו אותו יין בחביותם ויכבשו בו את החסין לקיום:

לפום קרא. י"ל ליתן אותו בכלים עשויין מדלועין. ואולי בו מתקיים יפה חסים הנכבשים. והא"א כתב שט"ס הני שני תיבות וצריכין למחוק אותם:

מחמיין כו'. מראין ומרמזין עלי באצבעותיהון:

מחמיין לך כו'. מראין עליך. כל אחד ירמוז לחבירו באצבע להראותך לו:

הב לי אגרי. תן לי שכרי:

זימנא חורן. פעם אחרת:

בלועיהון. בלחייהם:

ומקלסין לי באצבעותיהון. זה היה חלום שלישי. וכן הוא בירושלמי. וכן משמע כאן לקמן דקאמר וכדו מקלסין לך באצבעותיהון כו'. ור"ל שבפעם שני חלם לו דכל עמא נופחים עליו בלחייהם ופתר לו אותו הכותי דהוא יעלה לגדולה. ור' ישמעאל בקש ממנו שכר ויפתור לו ולא רצה וכדאיתא בירושלמי. ובפעם שלישי בא ואמר שחלם לו שמקלסין עליו באצבעותיהון ואמר ליה ר' ישמעאל תיפח רוחיה כו':

וכד מחמיין כו'. אשר ראית בפעם ראשון שהיו מראין עליך באצבעותיהון היה רמז שהדלף יורד עליהם. ואשר ראית בפעם שני שהיו מנפחין כו' רמז שהחטים יהיו נפוחים מפני המים שירדו עליהם. ואשר ראית בפעם שלישי שהיו מקלסין כו' רמז שצמחו כבר ולא יהיה לך מהם הנאה של כלום מפני שכבר נתקלקלו. ולכן שאל מתחלה שכר שאם היה נותן לו שכר היה ר' ישמעאל אומר שהמטר יורד עליהם והיה מפנה האוצר משם או שהיה מתקן שלא ירד המטר עליהם אבל עכשיו כבר נתקלקל וצמחו ואין לו תקנה. וכן בפעם השני היה עדיין תקנה לייבש אותם לכן ג"כ ביקש שכר: