עץ יוסף על איכה רבה, פתיחתא ו

אפרים לשמה תהיה. כל עשרת השבטים נקראו בשם אפרים על שם ירבעם שהיה משבט אפרים [מת"כ]:

אימתי ביום תוכחה יום כו'. פי' אפרים לשמה תהיה. ולא יהיה לו פתחון פה ביום תוכחה. ביום שיבא הקב"ה להתווכח עמו על שהיה קורא תגר על ה' שנשא פנים לבני יהודה ובנימין. והיינו ביום גלות יהודה ובנימין שידעו כי אין משוא פנים לפניו כמחשבתם [יפ"ע]:

בני פלטין שלו. שבית המקדש נבנה בחלקם:

חס ושלום. הם דברי הספר ח"ו לא היה שם משוא פנים. שהרי לבסוף גלו גם הם. אלא שעדיין לא נתמלאה סאתם [רד"ק הושע ה']:

אמרו עשרת השבטים הא אלהנו כו'. ר"ל אז חזרו עשרת השבטים והודו ואמרו הא אלהנו כו':

הא תקיף כו'. קראו לו כן על שראה מחריבים הכלו ושתק. כדרך שאמרו במס' יומא פ"ז הן הן גבורותיו שכובש את אפו ונותן ארך אפים לרשעים [יפ"ע]:

הא קשוט. פי' אל אמת. הוא כנגד מה שחשבו מתחילה שנשא פנים הודו עכשיו שהוא אל אמת שאינו נושא פנים:

דאפילו לבני ביתיה לא נסיב אפין. ורש"י ורד"ק בהעתקתם מסיימין כאן לקיים מ"ש בשבטי ישראל הודעתי נאמנה. שאז נודע בכל ישראל כי נאמן ה' בדינו. ואין משוא פנים לפניו. והוא סוף פסוק של אפרים לשמה תהיה:

כיון שחטאו גלו. ר"ל שה' לא נשא פנים אפי' לבני יהודה: