עץ יוסף על דברים רבה ט:ט

היום קובל לשון קובלנא:

איני זז ואיני שוקע ומשה קיים. הכוונה כי כשהגיע עת הבא אחריו למלאות מקומו. הרי הוא כאילו היום קובל ומבקש דין על הראשון כי הוא כגוזל יומו של הבא אחריו. היינו יהושע שהגיע עת מלכותו [יפ"ת]:

קבל עליך לפני המלך. דרש קרבו לשון קרב ומלחמה. והוא ההתעצמות בדין או קריבה ממש מענין קרבו רבכם [יפ"ת]:

כתב י"ג תורות אין ספק שמעשה נסים היה כי מי יוכל לכתוב אפי' ס"ת אחת ביום אחד:

מתוך שאני עוסק בתורה היום שוקע כו'. וכדאמרו בפ"ב דשבת גבי דוד. כל יומא דשבתא הוה יתיב וגריס כולא יומא שלא יקרב מלאך המות אליו. שהתורה מגינה ממות ע"ש:

ארכי ממשלה:

ואמר משה רבי כו'. פי' משה אמר ליהושע רבי בוא אצלי ונלך שנינו לאהל מועד כמו שצוה לי הקב"ה קרא את יהושע והתיצבו באהל מועד:

שהיה הדבור נגלה עליך יודע היית מה מדבר עמך. כלו' הרי לא היה לך רשות לומר לי אלא דבר תורה או מצוה לשעה. כך אין לי רשות לומר לך והדברים יש להם בלי ספק כוונה עמוקה ואנו מפרכשים רק פשוטי המאמרים:

אף לע"ל והגזירה עליך הוא רק על ימים קצובים. וזהו הן קרבו ימיך ימים של עכשיו. אבל לעתיד לבא תנהוג אותה כמקדם: