עץ יוסף על דברים רבה ז:ו

ואין בריה שולטת עליהן. שלא נמסרו ביד שליח אחד ביחד. ועיין בעין יעקב:

אני ה' בפתחי אני ה' ולא שליח:

ויפתח את רחמה בעצמו ולא ע"י שליח:

שהיא שקולה כתחיית המתים כו' לפיכך קבעוה כו'. הענין הוא כי הגשמים אינן ע"פ הטבע כלל. כי כל הדברים שבעולם אומרים הפילוסופים שהוא ע"פ הטבע אף זריחת השמש ושקיעתה. אבל על הגשמים מודים שאינן ע"פ טבע כלל כאשר אנו רואים שפעמים לא ירד כלל ופעמים ירד בכל יום ויום. ולכן נקראת גבורות גשמים שבזה ניכר גבורות ה' יותר מכל הדברים. ז"ש שהיא שקולה וכו' כי תחיית המתים אינו ע"פ טבע (אד"א סדר ברכה):

אף מו"מ מתברך פרש"י כשנושא ונותן איש עם חבירו ובשעת הסחורות יורדות גשמים מסורת הוא ביד התגרים שיש בו סימן ברכה:

אף הדגים עם היותם תמיד במים מרגישים בטובת הגשמים. שאז מתעדנים במים יותר:

הרביעה בפ"ק דתענית אי' מאי לשון רביעה א"ר אבהו דבר שרובע את הקרקע שנא' כאשר ירד הגשם והשלג מן השמים וגו' והולידה והצמיחה ע' ברש"י שם:

והיו שמין אותו באומד הדעת שישקול לפי גדלו ש' ליטרין. ושקלו אותו ולא מצאו בו רק ר' ליטרין:

זקן אחד שהיה צד דגים:

אילו ירדה הרביעה כו' ור"ל שלפי שלא ירדו גשמים ולכן אינן מתענגים. והם כחושים ובשרן רפה ולא ישקלו כנראה לפי גדלן:

ראה כמה גדול כו'. אחר שהקב"ה מבטיל להם בזאת זה לאות כי טובה גדולה היא בעולם:

ואין טיפה מתערבת בחברתה. כי על הרוב דבר היורד ממרחק גדול כמוהו מתעקם ונוגע אחד באחד ומתערב יחד. וצורך נס זה לארץ. דאל"כ לא יצליח. שתשחת הארץ בגשמים:

יפתח ה' לך לא מייתי מפותח את ידך. דקרא דאורייתא עדיף (יפ"ת):

ירונו יושבי סלע ואי' בספרי ירונו יושבי סלע היינו אבות ואמהות. וא"כ בתחיית המתים מיירי (יפ"ת):