עץ יוסף על דברים רבה ו:ה

לא היה צריך לומר כן. כלו' לא היה צריך להקפיד על הצלת האם:

בכבודו של עולם להיות זרע ע"פ כל הארץ שהוא יופי העולם. ובתיקונו של עולם שבני אדם אוכלים אותם. ולכן כדאי הוא שתנצל:

ולא כריתות ברית היינו בריתות שנכרתו עם האבות שהוא קיים לעולם. ואפי' למ"ד תמה ברית אבות זכות אבות לא תמה:

ולא שבועות היינו שנשבע לשבטים כמ"ד [חבקוק ג'] שבועות מטות אומר סלה:

בניה מכפרים עליה שבשבילם היא נצלת:

שאם סרח אחד מהם שהוא מכפר עליהם. פי' עאכ"ו שאם חטא אחד מאביו ואמו ומת להם אחד מבניהם שהוא מכפר על אביו ואמו. וכן אי' בקה"ר ריש פ"ד ע"ש: