עץ יוסף על דברים רבה ו:יא

לעכינא בלשון יוני נחש:

בא הדרכון פי' כמו דרקון וגם הוא מין נחש. אך לא כל כך רע כמו עכינא [מעריך]:

החבר מחבר נחשים:

אף הוא היה צריך לדבר בי. בתמיה:

אמר משה ותדבר כו'. דייק מדכתיב מרים תחלה ואח"כ אהרן:

גם איש שלומי כו'. האדם המברך לכולם בשלום וא"כ צריך להיות בעצמו איש אוהב שלום:

בטחתי בו בשעה שעצר כו'. שבטח משה בגבורתו ובכח צדקו שיוכל לעמוד ולעצור את מה"מ:

ד' מדות בנשים אף שמדות כאלה ימצא גם באנשים. מ"מ מצינו בנשים יותר. והראי' שאף בנשים הצדקניות כמוהן נמצא ככה. זה מורה שטבעיהן כן:

גרגרניות לשון זוללת:

צוותניות פי' שמבקשים לידע כל דבר סתר:

דכתיב מהרי ר"ל מדכתיב מהרי מכלל שהיתה מתעצלת בטבעה:

איסטסיניות אפשר שצ"ל אסטניסיות. והוא מלשון איסטניס המורגל בש"ס על איש מפונק. ובב"ר הגי' איסטטנות. ועי' מ"ש שם:

שנא' ויבן כו' דרש ויבן היו"ד בקמ"ץ והוא לשון בינה:

שלא תהא עינה רמה. להביט על כל דבר:

שלא תהא צוותנית מבקשת לשמוע כל דבר. ולשלוח מדנים:

שלא תהא דברנית הרבה ותבא לדבר לשון הרע:

פרדניתא יוצאת וסוררת תרגום פדניתא. והוא מלשון פרדה שמפזרת רגליה [מעריך]:

ואעפ"כ לא הועיל כלום. ר"ל שלא הועיל לגמרי שאעפ"כ נכשלות במדות הללו אף הכשרות כ"ש שאר הנשים ואלמלא נבראת מאיברים הללו היו נכשלים ביותר:

ושרה שומעת דמשמע שהטתה אזנה לשמוע דברי המלאכים:

ותגנוב רחל את התרפים. כדאי' בתנחומא ס' ויצא סי' י"ב למה גנבה אותם כדי שלא יהיו אומרים ללבן שיעקב בורח עם נשיו ובניו וצאנו. אבל בב"ר פ' ע"ד אי' שכוונתה היתה לש"ש. אבל מ"מ היתה בה מדה זו. וכן אינך אף שכוונתם היתה לטוב מ"מ מצינו מדות אלו בהן: