עץ יוסף על דברים רבה ה:ג

אלא מזבח יותר מן הזבח:

קריבין ההקרבה שלהן:

אלא בפני הבית וא"כ היא מצוה התלויה בזמן ובמקום. אבל לא כן הצדקה והדין שנוהגים תמיד ובכל מקום:

בין בעוה"ז בין בעוה"ב. שבעוה"ב הגמול והעונש לפי הדין:

היה אומר טוב שיבנה בית. דהקב"ה אמר רק אתה לא תבנה הבית. ונמצא חיי דוד מעכבים בנין ביהמ"ק. לכן היו אומרים טוב שיבנה הבית כלו' מתי ימות כדי שיבנה ביהמ"ק:

שמחתי באומרים לי בית ה' נלך. שהיה שמח במיתתו כדי שיבנה ביהמ"ק:

מבקשין לי דברים כו'. ר"ל שהם מבקשים עלי דברים וקינטורין. אבל אני אדרבה שמח בזה:

מחייך איני מחסר בשביל שיבנה בית המקדש. כי חביבין עלי מעשיך:

היה דוד נותן משלו. והא דכתיב לכל עמו היינו לכל מי שהיה בעמו צריך לזה:

הוי משפט וצדקה משפט לחייבו. ואח"כ עושה עמו צדקה לשלם בעדו:

לידי רמאיות שיתלחשו שני בני אדם לתבוע זא"א בכוונה ואח"כ יחלקו ביניהם:

שהיה מוציא את הגזל מידו. שהיו משפטיו ישרים מאד והיה מטעים דינו לבעלי דינין עד שהיו המחייבים שמחים במשפטיו כאילו עשה עמהם צדקה וחסד [יפ"מ]: