עץ יוסף על דברים רבה ג:טו

קטריקי הוא לשון יון והוא קטיגור בהיפוך אותיות. ור"ל תוכחה [מתורגמן] אבל בערוך גרס קטדיקי והוא לשון עונש בלשון יון [מת"כ]:

לא היו מופקדים אצלך. בתמיה. הרי בידך הפקדתים להביאן לישראל א"כ מוכרח אתה להעמידם:

עשה עצמו כאילו כועס. הכוונה שהתעורר בלבו להיות בכעס וכאשר היה כן. אז אמר לו ה' שני הפנים בכעס מה תהא עליהם:

לא יהיו שני הפנים בכעס. מפרש ליה ודבר ה' אל משה שיהיה פנים אל פנים היינו שפני משה ירצו את פני ה'. ופני ה' ירצו את פני משה:

רותחין כלו' כועס ורותח:

הוי נותן צונן כלו' השתק מדות הכעס. ורק כשתראה שאני איני בכעס אז תוכל להוכיחם בכעס. כי אז אין מדה"ד מתגבר כל כך:

והרי בניך מדין חלה אותן. כ"ה הנוסחא הישנה. ופי' הואיל שהם בניך מן הדין פדה אותם מעונותיהם. וחלה לשון מחללין [אסיפת אמרים בשם מהר"ם]. אבל האות אמת והמת"כ גורסין והרי בניך מרים חלה אותן. ופירשו חלה המתק אותם. מה מתוק ת"י מה חלי. ודרשו ויחל מלשון חלוי על שמשה בתפלתו גרס לזה:

בקיטון בחדר הפנימי:

והפדגוג האומן ת"י פדגוגא אומן המגדל התינוק:

טרקלין בלשון יוני חדר גדול ובפרט המוכן למסבה [מוסף]:

שאהרג את בני אמר הפדגוג המלך ובנו לפנים בקיטון למי הוא אומר הניחה לי. אלא אינו מבקש. כצ"ל וכן הוא בש"ר פ' מ"ב:

ולכלותם אתה מבקש א"כ תחלה יבטל כל המציאות שכולם לא נבראו אלא למענם. ואם תבקש לכלותם א"כ למה החלות בהם יבטל תחלה כל המציאות:

אלא בשמך הגדול הענין כי נפשותם אחוזים ודבוקים בשמו הגדול אשר אי אפשר בהם הכליון הנצחי:

חשוב אותם כסדום פי' אפי' אם תחשוב אותם כסדום. מ"מ מדותיך שאם יש טובים בהם הם מכפרים על הבלתי טובים:

ושבח אני את את המתים כו'. דגדולים צדיקים במיתתן יותר מבחייהם. אמנם לפעמים טוב מהחיים ומהמתים זה אשר עדן לא היה בעולם. וזה כשהם רשעים כי נח להם שלא נבראו [יפ"ת בש"ר פ' מ"ד סי' ב']:

מה היית משיבן שאע"פ שהשבועה היתה על התנאי. מ"מ כדי שלא יהא לבם דוה על בניהם יש לך להגן עליהם [יפ"ת]: