עץ יוסף על דברים רבה ב:לז

בכל נפש ונפש שברא בך. כמו שאמר להלן שחמשה שמות נקראו לנפש והם באמת כחות מחולקות אף שהם נמשכים מכח אחד:

על כל נשימה ונשימה כו' שנא' כל הנשמה כו'. יבואר ע"פ מה שכתב האלשיך בס' בחקותי בפסוק ונתתי משכני בתוככם ולא תגעל נפשי אתכם כי הנשמה מתאוה תמיד לילך אל שורשה כי היא נשלחה להאי עלמא כדי לקנות לה עוה"ב בשכר מצות ולא תאכל נהמא דכסופא כידוע. והיא בקשה לצאת מהגוף. אמר לה הקב"ה גם אני שוכן בתוכם ודי לעבד להיות כרבו. וזהו ונתתי משכני בתוככם ואז לא תגעל נפשי אתכם ע"כ. ממילא יבואר דברי המדרש הנ"ל:

בא וראה כו' שכבר ידוע בספרי המחקר כי האדם נקרא עולם קטן בכל עניניו והיינו גופו של אדם. וקאמר בהא דהנשמה שבגוף והיא רוחנית כנגד הקב"ה בדמיון אחד. דמה הקב"ה מלא כל העולם כמו שנא' מלא כל הארץ כבודו. אף הנשמה מלאה כל הגוף שהוא כנגד העולם. וכן בכל הנך דחשיב ואזיל [רש"א]:

והנפש הזו טהורה בגוף. דהיינו בתחילת נתינתה בגוף. וכן אח"כ אם אינו חוטא [רש"א]:

הקב"ה רואה ואינו נראה. שאפי' חיות הקודש שהם טוענות כסא הכבוד אינם יודעים איזהו מקומו ובאיזה מקום הוא נתון. מה הם אומרים ברוך כבוד ה' ממקומו. כדאי' בשוח"ט מזמור ק"ג. וע"ש:

עד מתי היא נתונה בעפר. שהצרות מונעות אותה מהשלימות הנפש. ע' בענף:

בעשרה מקומות קרא הקב"ה לישראל כלה. ולא חשיב כאן אלא תשעה מקומות. וחסר כאן גן נעול אחותי כלה. וע' שה"ש רבה פסוק מה יפו דודיך אחותי כלה:

כלה להורות שהמה נאהבים ומדובקים אליו עד שכביכול הקב"ה חפץ להזדקק להם מאד. והכוונה על דיבוק הנבואה. והעשרה לשונות בפרטם מורים על ענינים נבדלים:

עשרה לבושין בשה"ש רבה פסוק הנ"ל מונה אותם במנין אחר:

לאשה שהלך בעלה כו'. ע' בשה"ש רבה פ"א סי' ל"א ששם אי' זה:

בפיסקתא דשוש אשיש כצ"ל: