עץ יוסף על דברים רבה ב:כג

מתוך צרה קשה מה ענין זו לאלו. דבשלמא תשובה וזכות אבות ושארא הן סיבות לגאולה אבל צרה עליה הגאולה באה. וליכא למימר דהיינו שע"י הצרה ירחם ה'. דהא מני צרה ומני רחמים נמי. וי"ל שכך היא הגזירה שבהצר או"ה לישראל הרבה יהיו נגאלין כדאמר בחזית פסוק השבעתי אתכם נשבע למלכיות שלא יקשו עול על ישראל שאם מקשין עול על ישראל הן גורמין לקץ לבא שלא בעונתו. ומ"מ מתוך צרה לחוד לא הוי סגי בגאולת מצרים שהיה בהם. וכן לעתיד [יפ"מ]:

ומתוך הקץ ס"ל דהא דכתיב כי גר יהיה זרעך ועבדום וענו אותם ארבע מאות שנה. אינו דבק הארבע מאות שנה עם ועבדום וענו אותם. אלא עם גר יהיה זרעך. ומשנולד יצחק חשיב [יפ"מ]:

מתוך תשובה דכתיב ותעל שועתם. ובירושלמי למד מתוך תשובה מדכתיב וירא אלהים את בני ישראל. ופי' היפ"מ שראה טוב לבבם וכאן למד מפסוק זה מתוך רחמים. שדרש מלת ראיה על ההשגחה. וההשגחה הוא רחמים:

מתוך הקץ וידע אלקים. וכדאמר בש"ר וידע אלהים ידע שקרב הזמן שאמר לאברהם כו':

באחרית הימים הרי מתוך הקץ. באחרית הימים שאז יהיה יום נועד לגאולה:

וירא בצר להם הרי מתוך צרה. דוירא בצר להם עבר במקום עתיד:

הושיענו אלהי ישענו כו'. פסוק זה הוא בד"ה א' י"ז. אבל בתהלים כתיב הושיענו י"י אלהינו וקבצנו מן הגוים וגו'. וכן צ"ל כאן. ויליף לה מדכתיב בתריה ברוך ה' אלהי ישראל מן העולם ועד העולם דמשמע מעולם לעולם חדש כדאמר בשוח"ט מן עלמא דהוינא ביה עד עלמא דאנן ביה. ובתרגום תהלים וד"ה אי' מן עלמא הדין ועד עלמא דאתי. ומשמע ליה הכא שפי' מן העה"ז עד עת קץ שהוא עולם חדש: