עץ יוסף על דברים רבה ב:טו

אדם אם יהיה לו קרוב עשיר כו'. לפי שכמו שהעשיר מתבזה כשקרובו עני ולכן יכפור בו. כן להיות ישראל בירידה אין כבודו לומר שהם עמו שיראה שקצרה ידו מהושיע וה"ל לכפור בהם. עכ"ז מודה בקורבתם ולא חש לכבודו. וזה מאהבתו אותם:

עושה לישראל עיקר שמחבתו עמהם כאילו מתכבד עמהם שמתייחס אליהם. או הוא מענתנותו יתברך ע"ד שאמרו בב"ר פ' מ"ח וענותך תרבני שאברהם יושב ושכינה עומדת. וכן בישראל [יפ"מ] וע' בענף:

שגידלה כו' כלו' כביכול גדלה אותה על פי דרכה וכפי רצונה כאב שגידל את בנו והגדילו כפי רצונו [מת"כ]:

ואינן יודעין כו' דהוקשה לו על תואר גדול אם הכוונה רבוי הכמות או רבוי האיכות א"כ אין זה חידוש ופלא שלכן ה' קרוב אליהם יותר. ולכן דריש מלת גדול שה' מגדלם ומנשאם בישועתו. ופירושו מי גוי שיהיה גדול כל כך בעיני ה' כמותם שיהיה קרוב להם תמיד:

וישראל ודאי נוצחין והיינו בר"ה וביום הכפורים כשעושין תשובה ותוקעין בשופר. וכדאי' בירושלמי פ"ק דר"ה. ובילקוט סדר זו [מת"כ] וזהו שנא' כי מי גוי שהיה גדול כל כל שיהיה ה' קרוב להם להכריע אותם לכף זכות: