עץ יוסף על דברים רבה ב:יג

אני ואתם נשאל לששת ימי בראשית. פי' שאלה זו ראוייה לימים ראשונים והם ששת ימי בראשית. כי הם ידעו כהוגן כמה בראו העולם כדכתיב [דברים ד'] כי שאל נא לימים ראשונים למן היום אשר ברא אלהים אדם אשר בראו אין כתיב אלא אשר ברא [ב"ר פ' ח' סי' ח']:

בראשית ברא אלהים כתיב. ואלהים הוא לשון רבים. ואע"ג דכתיב ברא לשון יחיד. י"ל דנקט לשון יחיד על כל אחד ואחד מהאלוהות כדאשכחן בכמה דוכתי דנקט קרא לשון יחיד על הרבים כגון חכמות נשים בנתה ביתה. וזולתו:

ברא כתיב לשון יחיד. ור"ל דכיון דכתיב ברא לשון יחיד צריך לומר דאלהים דגביה ג"כ הוא יחיד. ופעמים דאלהים הוא לשון יחיד כמו כאן ובמקומות אחרים. ופעמים שהוא לשון רבים כמו אלהים אחרים. דאל"כ לא הוה משתמיט בחד דוכתיה דלכתוב בראו. ועוד דהכא אין טעם לומר דנקט לשון יחיד על הרבים. כיון דהוי מילתא דחשיבותא ה"ל לתאר הבריאה בלשון רבים. ועוד דאיכא למטעי [יפ"מ]:

אלא ויברא את האדם בצלמו. וס"ל דכינוי הוי"ו של בצלמו מוסב על הקב"ה. ולא כמו שפרש"י ז"ל בחומש שחוזר על האדם: