עץ יוסף על דברים רבה א:כה

פליט היה שמו. העצמי:

בעוגות הפסח דאברהם קיים כל התורה כדאי' בב"ר פ' ס"ד. וקצת קשה מ"ט לקראו על שם העוגות לפי שבא אז. ואולי אכל מהן הרבה. או צחק בהן [יפ"ת]:

שאני נותן לך שכר רגליך. לפי שעל ידו נתגדל אברהם. ואע"פ שהוא לרעה נתכוון:

ומה שחשבת בלבך כו'. משום דבאו"ה מצרף הקב"ה מחשבה רעה למעשה [מת"כ ונזה"ק]:

ביום שמל כו' משתה גדול. ביום הגמל את יצחק. ודרשוהו ביום ה"ג מל [ה"ג מספר ח'] דהיינו ביום שהי' ה"ג ואז מל אותו עשה אברהם משתה:

מהו גדול שכל גדולים היו שם. ועל כן נקרא משתה גדול כלו' משתה שהיו שם גדולים. דליכא למימר גדול ברבוי האנשים. או גדול מצד רבוי המאכלים. דא"כ ה"ל למימר משתה רב כמו ויין מלכות רב שזה הלשון צודק על הריבוי. ולא לשון גדול. וגם ליכא למימר משתה גדול מצד המשך הגדול של ימים. דא"כ ה"ל למימר משתה ארוך. שאין לשון גדולה נופל בהמשך הזמן אלא אריכות כמו כי ארכו הימים [יפ"ת]:

פרדה עקרה הוא מפני שמישמעאל עד יצחק כמה שנים ולא הוליד מהגר סבור ששוב נתעקר אברהם:

כיון שראה את יצחק. שנולד חלוש ונמוך שהוא היה הראשון שמתנדנד בעריסה כדאי' בב"ר פ' נ"ג סי' י"ד. לכן אמר ומה הוא:

על מנת כו' מפני דבריך אלה שבזית מתנתי שנתתי לאברהם יגיע לך כן. ומאחר שמכח דבריו אלה נענש ליפול בידם הרי הוא כאילו הדיבור ההוא נדבר בשביל כן ונופל עליו לשון על מנת. כמו למען ספות הרוה והדומים לו. ומפני שהמדבר מהענין ההוא נסבב המסובב. תלה המסובב בסבתו וכאילו הסבה נסבבת בעבור תולדות המסובב [מת"כ]. או פי' על מנת כאלו אמר על מנת זה אני מאריך ימיך שתראה כו':

תימס לשון ימסו כמו מים:

כשם שבעוה"ז כו' כמ"ש בענין אחל תת פחדך ויראתך וגו' אשר ישמעון שמעך ורגזו וחלו וגו':