עץ יוסף על בראשית רבה צט:ו

שמינה אותם זקנים. שהסמיכן לדון ולהורות כדרך סמיכת זקנים (יפ"ת):

שנא' אספה לי. דאל"כ האספו והקבצו למה לי. אלא האספו מופנה לג"ש (יפ"ת):

שתי פעמים ובשניהם יתקבצו לארצם. ולא חשיב גלות מצרים כי לא היו מפוזרים ולא בעי קיבוץ. עוד יש לפרש ב' פעמים על גלות מצרים וחורבן בית ראשון ושני חשיב פ"א שאע"פ שחזרו ובנו בית שני לא מיקרי קיבוץ שנשארו קצתם שלא עלו ולא היתה גאולה שעדיין היו משועבדים למלכי מדי ופרס (יפ"ת):

אתה הוא בכורי בתמיה וכי אתה דומה לי שאני בן פ"ד שנה לא ראיתי קרי ואתה וילך ראובן וישכב (יפ"ת):

עשיתי פ"ד שנה כצ"ל שהיה בן פ"ד כשנשא את לאה כדאי' לעיל פ' ס"ח:

ומה נוטריקון לעיל פ' צ"ח ע"ש:

השלכת עול כו' שהחי"ת וה"א מתחלפין לפי שהם ממוצא אחד. אבל בתנחומא לעיל פ' צ"ח אי' ר"א אומר פחזת חטאת זנית:

לכך אמר כמים אל תותר. שלא נשתייר לו כלום מג' הכתרים:

בשעה שהבאת דודאים. דכתיב את עלית קרי ביה עלית מבנין הכבד שנעשה משכבי יקר ומעולה על ידך וגם מזה נתגלגל תולדות יששכר יודעי בינה לעתים. וחללת יצועי הוא דרש בפני עצמו שגרם שרחל חללה ובזתה משכב הצדיק על ידו. או פי' כשנתפשרה לאה עם רחל שישכב עמה הלילה קפץ ראובן מיד ובלבל יצועי אביו שהיה בבית רחל: