עץ יוסף על בראשית רבה צח:י

רובן של סנהדרין משל יהודה. ואע"ג דאמר לעיל פ' ע"ב מאתים ראשי סנהדריות היה שבט יששכר מעמיד וכל אחיהם מסכימים הלכה על פיהם היינו שהם חכמים להורות בתורה וראויים לסנהדרין אבל סנהדרין ממש שהם הע"א שבלשכת הגזית העומדים למשפט כל ישראל רובם אינן אלא מיהודה (יפ"ת):

ומה טעמיה חכלילי עינים מיין. ופי' עינים סנהדרין ע"ד והיה אם מעיני העדה. ואמר בדרך משל על רב תורתן חכלילי מיין לפי שד"ת משולים ליין. ויתכן שהחכלילות רמז לחדוד והפלפול שהם בוערים כאש בפלפולם:

וסודרים ד"ת בשינים שמחזירים על שמועתן עד שהיא סדורה בפיהם. ותפס השינים תמורת הפה. ועל ידי כן מוציאין אותם נקיים כחלב. כי על ידי רוב החזרה עליהם מבינים אותם כהוגן כי אין מדרש בלא חידוש. ופי' ולבן שינים מחלב מלבינים דברי תורה בסדורה בפיהם יותר מלבון החלב:

שעיניהם כחולות כלומר בני דרום שהם מיהודה עיניהם כחולות ואדומות על ידי היין. ומשום דקשה מנ"מ בהא. ולכן אמר וכחם יפה לת"ת והיינו כדאמרי' חמרא וריחני פקחני (נזה"ק):

יפה יין לבן שנים. פי' לזקנים. יותר מחלב לתינוק. דרש שינים כמו שנים כמו שאמר בגמרא אל תיקרי לבן שינים אלא לבן שנים:

אם יין חרדלי שתית. הוא אדום. יין הוא. ואם יין גורדלי שתית הוא לבן אינו יין אלא מים. ולכן אמר חכלילי עינים מיין שהיו עיניהם אדומות מיין האדום (נזה"ק):