עץ יוסף על בראשית רבה צג:ח

מתחלה בעלילה באת כו'. דלהכי קאמר אדוני שאל את עבדיו היש לכם אח וגו' לומר כי כל זה היה לגלגל עליהם עלילות:

כמה מדינות ירדו אלא מסתמא מפני שראה עשרה אחים בחורי חמד לבושי מכלול נתן עיניו בהם לקנותם לעבדים (יפ"ת):

לישא את אחותינו ורוב בנים הולכים אחר אחי האם:

אעפ"כ לא כסינו ממך. והיינו ונאמר אל אדוני יש לנו אב זקן וגו':

פטיט פי' דברן ומשמיע קול:

מפני מה לא עשית כן. כמו שאתה מתחסד עתה על שנתערבת להיות מנודה ואינך רוצה להיות במכשול למה לא חשת לנפשך ג"כ מלחטא במכירת האח ולצער האב (יפ"ת):

ואמרת לו טרוף טורף כו'. מסברא קאמר הכי ונקט לישנא דקרא אע"ג דיהודה לא קאמר בלשון זה אלא יעקב אמרה (יפ"ת):

אני אחריב ג' ותשעה אחיו כ"א אחד הרי י"ב. ואילו בנימן לא חשיב כי היה חבוש לעבד ולא יוכל לצאת (יפ"ת):

א"ל אחיו יהודה מצרים. יש נוסחאות א"ל יוסף יהודה כו' (א"א):

תחריב את כל העולם. כי כל העולם עתה תלוי במצרים לשבור רעבונם. ואם נלחמים אתם יקומו כל אנשי העולם כי הכרתנו מחייתם. או אמרו כן דרך רחמנות. כי יש לחוס על עיר אשר יש בה הרבה ב"א כמעט כל העולם שם:

באותה שעה ולא יכול כו'. פי' שלא יכול להעמיד עוד את עצמו מלהתגלות מפחד חורבן מצרים ופי' לכל הנצבים עליו שלא יכול לסבול עוד הנצבים עליו והוצרך לקרוא להוציאם מיד כפירש הראב"ע:

מוטב שאתודע להם שאהא נודע להם:

אני אקראנו ויבא ותמצאו בדאן:

אני יוסף אחיכם ל"ג אחיכם כי במאמרו הראשון לא אמר אלא אני יוסף (יפ"ת):

מיד פרחה נשמתן מרוב הבושה ואגדה פתאומית. שנבהלו לקולו בחשבם כי כן הוא. וכשנתיישבו בדבר אמרו כי זה מתחבולותיו ולא האמינו בו (יפ"ת):

פרחה נשמתן ובנתחומא אי' עשה הקב"ה נס וחזרה נשמתן:

ולא האמינו לו עד שפרע. פי' הרא"ם דמגשו הנה הוא דמפיק לה שפי' גשו הנה שיתקרבו אליו כדי שיראה להם מילתו. דאל"כ מה צורך להתקרבות הנוסף הזה. וכן משמע לקמן:

שפרע גלה בגדיו עד המילה: