עץ יוסף על בראשית רבה צג:יב

ששני מקדשות דבהמ"ק איקרי צואר מכל הני טעמי דאי' בחזית פסוק כמגדל דוד צוארך ע"ש:

בחלקו של בנימן שבחלקו היה בנוי אולם והיכל ובית ק"ק כדתניא בפ"ק דיומא:

עתיד ליעשות לא קאמר הכא ליבנות כדלעיל. משום דלא הוה בנין גמור אלא אבנים מלמטה ויריעות מלמעלה כדאי' בזבחים:

ועתיד ליחרב ואז נפלו קהל ישראל ביד פלשתים:

ד"א ויתן את קולו בבכי השם שלא פייס כו'. נ"ל דה"ג ד"א ויפול על צוארי בנימן אחיו ויבך וגו'. וס"ל שהבכיה זו אינה צער אלא של שמחה וז"ש כשם שיוסף פייס כו' כלו' שבכי יוסף הוא של שמחה בהמצאו עם אחיו ועי"ז נתפייסו אחיו בהכירו כי הוא שש ושמח עמהם. כן הוא הבכי שמתוכו ישראל נגאלים. ולפ"ז ובתחנונים אובילם לשון חנינה ורחמים כדפירש הרד"ק. וכל מעשה האבות והשבטים סימן לבנים (יפ"ת):