עץ יוסף על בראשית רבה צב:ד

אין והכן אלא שבת. דע"ש היה שמצוה להכין ליום המחרת. ושני דברים צוה לטבוח טבח בעוד היום לאכול עם אחיו והשני להכין לו ליום מחרת לצורך שבת:

הדא אמרת ששמר יוסף את השבת ואע"פ שיוסף שמר את השבת קודם מ"ת מ"מ שלח את אחיו בשבת שחרית כדכתיב הבוקר אור וגו' כיוון דאינהו בלאו הכי מעולם לא נזהרו במצות שבת באשר עדיין לא נצטוו עליו:

מלמד שהי' דוחפן בפנים והם דחפו אותו לחוץ. כלומ' שדחפו אותו בדברים מעט מעט להחזיקו עוד בחוץ כי נתיראו לגשת פנימה פן יתנם שם במאסר מפני עלילת הממון עד שאמר להם שלום לכם אל תיראו וגו' מאז נגשו פנימה. ולפיכך אחר זה נאמר שנית ויבא האיש את האנשים ביתה יוסף דמשמע הבאה אחר הבאה וכדפרש"י בחומש:

ירידה היא לנו מדכתיב ירד ירדנו ואמרו כן מפני שרצו להתנצל על דבר הכסף השב באמתחת' כי אינן מהדיוטות שיתנו עין בשל אחרים כי הם נכבדי ארץ אשר כסף לא יחשובו:

בין בזכותכם כו'. ר"ל שהם היו זוכים גם מצד עצמם גם מצד אבותם וז"ש נתן לכם מטמון מ"מ (יפ"ת):

בין בזכות אבותיכם דאל"כ אלהי אביכם למה לי:

כהדין צרצורא עבד כו'. שנעשה עב ושמן כצרצור של שמן שהוא רחב כך היה רחב ושמן מרוב מאכל שהאכילו בבית האסורים (רש"י ויד"מ):