עץ יוסף על בראשית רבה צ:ד

צפונות מופיע כו'. פי' פענח בשתי מילות פע נח ר"ל האחד הופעה דהיינו גילוי. והשני נייחא ר"ל שנקל ונחות לו לאמרם. כי יש חכמים עם היותם חכמים מ"מ הם קצרי יד הלשון להבין ולהורות לאחרים החכמה בגבול מאמריהם אבל יוסף היה יכול זה (יפ"ת):

ר' חזקיה אמר כו'. גם הוא מפרש פענח בשתי מלות אלא דלר"י הנייחא הוא במאמר. ולר"ח הוא ל' מנוחה שדעת הבריות נוחה הימנו שמגלה הצפונות באופן מתיישבות על הלב בטוב טעם בלא משלים וחידות ובדרך קצרה:

צופה פי' צופה ומביט העתיד. שראה אם לא יפקוד פרעה פקידים לחמש את ארץ מצרים על יד איש נאמן נבון וחכם ימותו ברעב:

פודה שהצילם והחיים ברעב ע"ד ברעב פדך ממות:

נביא שידע אמתת החלומות ברוח נבואה כמ"ש עליו אשר רוח אלהים בו. ובתנחומא אי' כשבא לומר לו החלום בקש לבדקו א"ל והנה מן היאור עולות ז' פרות א"ל יוסף לא ראית אלא יפות מראות כו' עד התחיל פרעה תמה א"ל אחרי היית כשחלמתי וכו' ועל זה אמר נביא:

תומך שהיה מעיד המלכות בהנהגתו השררה כאומר ועל פיך ישק כל עמי. כי המנהיג הוא הסומך והמעמיד הקבוץ ובכלל זה היותו תומך נופלים ומחונן עניים וכמו שעשה לבסוף:

פותר חלומות כראוי כמו שפתר לשר המשקים ולשר האופים שמשם לא מוכח שפתר על פי רוח אלהים:

ערום פקח בהקרבת המועיל אליו אגב אורחיה עם שעיקר מובנם לענין אחר כמ"ש לפרעה ועתה ירא פרעה איש נבון וחכם שהמובן מדבריו עצה טובה ומחשבות לבו היה כי יתן פרעה את עיניו עליו כי הוא ראוי לכך. וכן היה:

נבון מבין דבר מתוך דבר. כי הבין מהחלומות שלא הורו שניהם ענינים מתחלפין. והשנתו לא היה אלא אות כי נכון הדבר מעם האלהים:

חוזה היינו שבקי בחכמת האצטגנינות. כי בודאי לא יסכימו חכמי מצרים וחרטומיהם בשררת יוסף אם תפקד ממנו זו שהיו משתמשים בה הרבה:

א"ר אחא צפונה אחת שיש כא באתה לגלות עליה. ד"א צפונה אחת גלית עליה שאת בנה היא רחל בכלן כתוב ותגשן. כצ"ל (נזה"ק) משום דקאמר צפנת בל' נקבה יחידה קאמר רב אחא דרמיז הכא על צפונה אחת וניבא ולא ידע מה ניבא (יפ"ת) ור"ל צפונה אחת כו' דאי' ברבינו בחיי בסדר מקץ אמרו במדרש כי אסנת בת דינה היתה משכם בן חמור ולפי שגירשה יעקב מביתו והושיבה בתוך סנה אחד לכך נקראת אסנת. מה עשה יעקב קשר לה כתב בצוארה וכתוב בו כל המדבק ביך מתדבק בזרעו של יעקב. ויוסף שנשאה ראה הכתב ההוא והצניעו. והוא שאמר לאביו בני הם אשר נתן לי האלהים בזה שהראה לו הכתב הזה. ומה שכתוב בת פוטיפרע מפני שגידלה בביתו שכן דרשו חז"ל כל המגדל יתום בתוך ביתו מעלה עליו הכתוב כאילו ילדו עכ"ל ונאמן הוא הרבינו בחיי שמצא זה באיזה מדרש. והד"א מפרש צפונה אחת כו' דרמיז לרחל שהיתה צפונה על ידו שעמד בפניה שלא תשלוט עין עשו בה. ופי' פענח שהוא לשון גילוי לפי' זה. שגלה והודיע היותו בנה בודאי במה שנתן נפשו עליה:

עינו רמה ע"ל פ' ע"ח:

אמר הקב"ה כו'. הזכיר זה כאן לומר שמה שנרמז ענין זה בשם שקראו פרעה הוא לרמוז שעבור זה זכה אל הכבוד הזה: