עץ יוסף על בראשית רבה ט:יב

רבנן אמרי לה כו' הך מימרא צ"ל אחר מימרא דאמר רשב"ל כו' דבסימן ט"ו. רבנן אמרי לה בשם כו' דטוב מאד זה אדם. ור"ל דרבנן דרשי לה מתיבת מאד דמיותר כדאכתוב לקמן:

מאוד הוא אדם לפי שהאדם הוא היה תכלית כל הברואים והוא היה גמר חלתו של עולם כדלקמן פ' י"ד. ומתחלה נברא העולם בדין. ובבריאת אדם שיתף מדה"ר. ונתקן העולם בטוב. לכן אמר וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד זה אדם שעל ידי האדם נתקן הכל בטוב ונעשה טוב מאד (נזה"ק):

והנה טוב מאד זה אדם שנאמר (ישעיהו מ״ה:י״ב) אנכי עשיתי ארץ ואדם עליה בראתי כצ"ל. ולקמן בסימן ט"ו הוא מיותר ור"ל שמביא ראיה מזה הפסוק דמשמע מיניה שהאדם הוא גמר מלאכת ארץ כדלקמן פ' י"ב בהיותו תכלית הכל. ולכן אמר והנה טוב מאד זה אדם בהיותו תכלית הכל (נזה"ק):