עץ יוסף על בראשית רבה פח:ג

כתיב לכו כו' שמהקב"ה היה שהפך לב מלכם לשנאותם ועל מילתא כל דהוא קצף ויחשבו לו כחוטאים. וצ"ל מפעלות אלהים. והוא במזמור ס"ו דסיפיה דקרא נורא עלילה על ב"א. ופירושו ל' עלילה ותואנה שהקב"ה עושה רצונו ותולה עלילה בבני אדם. והכי נמי מפרש שלעשות רצונו מביא עלילה על עבדים לגבי אדוניהם ובהפך (יפ"ת):

עבדים על אדוניהם כדאמר באסת"ר מה קצפון היה שם מעביר שנים ומושיב אחד. ר"ל שהעבירם שהם שנים והושיב למרדכי שהוא אחד. ובודאי על דבר זה לא היה ראוי להם לבקש לשלוח יד במלך. אלא שמאת ה' היתה זאת להגביר קצפם יותר מן הראוי כדי ליתן ע"י זה גדולה למרדכי (נזה"ק):

ר"י הוה משתעי כו' איידי דמייתי להאי מלתא מפרש ליה הא דכתיב ויבוקש הדבר וימצא דמשמע שנמצא איזה דבר בפועל עד שהיה ניכר ממנו דבר אמת. שרב אמר קונדא מכירין כו'. קונדא קצר. מכירין חרב. כלו' חרב קצר נתנו בתוך מנעליהם כדי שלא ירגישו בהם והיו רוצים להרגו בהחבא וע"ז נאמר ויבוקש הדבר וימצא. וכן הוא לסברת אידך תנאי (נזה"ק):

מנגנין עשו לו. פירש המוסף מעשה תחבולה. ורש"י פירש דבר המגלגל:

חכינא פי' ארס נחש נתנו בתוך ספלו שממנו שותה:

זבוב נתנו כו' מהזבובים הארסיים (יפ"ת):

בתוך פיילי פיטורין. בכוס שישתה ממנו: